שאלה
שלום ,הרב
אני בת 22 סטודנטית ואני מרגישה לאחרונה דיכאון שמתבטא בהמון שאלות ותהיות וחוסר שמחת חיים שהייתה לי בעבר, אני מרגישה שאין לי ייעוד בעולם הזה וששום דבר לא הולך לי
אני ממש רוצה להעביר את הרגשה הזו
אם יש לך טיפים ועצות אשמח לשמוע
תודה מראש ויום טוב
תשובה
בעזה"י
שלום,
ראשית כל יש לדעת שאין מצב כלל שלאדם אין יעוד בחיים.
אם אין לאדם ייעוד- הקב"ה לא היה יוצר אותו ומחייה אותו בכל רגע ורגע.
מאותה הסיבה גם תמיד יש תקווה ופתח של תשובה- שאם לא כן, הקב"ה לא היה ממשיך להעיר אותנו בבוקר מחדש...
בהרבה ספרים מדובר על כך שלפעמים מגיע זמנו של אדם "לעלות מדריגה" להמשיך למדריגה הבאה בחייו וברגעים האחרונים של המדריגה הישנה הוא מרגיש ש"צר לו המקום" שהמציאות כבר לא מתאימה לו (הרב צבי יהודה קוק היה אומר שזהו "בסתר המדריגה" של שיר השירים). צריך להתאזר ולטפס למדריגה הבאה של החיים, של האישיות.
ובכל זאת כמה טיפים מעשיים:
1. דאגה בלב איש יסיחנה- לנסות ולהתעסק בדברים חיוביים, בעשייה, בהתנדבות ובתרומה לאחרים, בפעילות גופנית או נפשית יצירתית (חוג שתמיד רצית לעשות, תחביב שאת אוהבת). לחפש ממש בכוח דברים שממלאים את הנפש בשמחה של עשייה וסיפוק.
2. דאגה בלב איש ישיחנה- בשביל מה יש חברים, אם לא בשביל לשתף ולחזק אחד את השני? לפעמים קצת קשה להפתח ו"להפיל" על חברה את מה שמרגישים - אבל הרבה יותר קל לשאת בשניים את העול.
3. מוזיקה טובה ואמיתית עושה נפלאות לנפש.
4. חשבון נפש- לא צריך לבא ממקום של רשימת חטאים ונפילות אין סופית. קודם כל לבדוק מה עשיתי טוב (רבי נחמן קורא לזה למצא נקודה טובה בעצמי, לקוטמוה"רן רפב הידועה) אלו כישורים ואהבות וכוחות יש לי ומה הספקתי כבר לעשות בחיים, מתוך כך גם אפשר לבדוק מה עוד אני רוצה להספיק לעשות בחיי, מה אני רוצה לשפר בעצמי- ואז לראות איך עושים את זה.
5. תפילות- אי אפשר בלי זה כלל, בלי להכניס את הריבונו של עולם לתמונה. להתפלל על מה שאת צריכה, לא רק בתפילות הקבועות בבית הכנסת אלא גם בתפילות משלך, במילים משלך. למצא מקום שקט, ללכת על הטיילת בשעת הערביים ולשתף את הקב"ה במה שאת צריכה. לא בכדי אנו קוראים לו גם "ידיד נפש".
והעיקר לא לאבד תקווה בשום אופן ואפילו לא לרגע!
בברכה
אור
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם