קיום העולם ואלוקים

שלום לך

שאלותיך עמוקות ועתיקות
אשתדל לענות בקיצור
השאלות נידונו בתלמוד במסכת חגיגה ואפרש כפי הבנתי

מתני'
אין דורשין ..ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו כל המסתכל בארבעה דברים רתוי לו כאילו לא בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור וכל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו שלא בא לעולם:
ובגמרא
ולא במעשה בראשית בשנים:

מנא הני מילי? דתנו רבנן (דברים ד, לב) כי שאל נא לימים ראשונים יחיד שואל ואין שנים שואלין.
יכול ישאל אדם קודם שנברא העולם?
ת"ל (דברים ד, לב) למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ !
יכול לא ישאל אדם מששת ימי בראשית?
ת"ל לימים ראשונים אשר היו לפניך!
יכול ישאל אדם מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור?
ת"ל (דברים ד, לב) ולמקצה השמים ועד קצה השמים מלמקצה השמים ועד קצה השמים אתה שואל ואין אתה שואל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור!

הסבר : השכל והמדע הם המנחים אותנו . המדע מבוסס על החושים . בוחנים את המציאות משווים תופעות עורכים נסיונות ומסיקים מסקנות. דא עקא שהכל מבוסס על המציאות הקיימת המדע וההכרה האנושים לא יכולים להתיחס למושגים שהם לא מכירים זאת אומרת למושגים שלפני קיום העולם לכן אומרת הגמרא "יכול ישאל אדם קודם שנברא העולם?
ת"ל (דברים ד, לב) למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ!"
יחד עם זאת איננו מעודדים בערות להיפך זה המשפט הבא "יכול לא ישאל אדם מששת ימי בראשית?
ת"ל לימים ראשונים אשר היו לפניך!

מושג הזמן הוא מושג אנושי שמקורו בשינויים שבחומר למשל תינוק ילד נער זקן. אך בעולם הרוח מדובר על אותו אדם התינוק לא נעלפ אלא התפתח. זאת אומרת שברוחניות המהות מתחברת למעל הזמן לכן לא שייך לשאול על האל מדוע ברא את העולם בנקודת זמן מסוימת זה כמו שהשחקנים במשחק מחשב ישאלו מדוע נגמר השלב וכו'? והם אינם מכירים את המתכנת. באמת למתכנת אין הגבלה אך הוא מגביל את כללי המשחק כדי שתווצר תחרות כך האל מגביל את הקיום האנושי כדי שיהיה " משחק" זאת אומרת ניסיון בחירה ושכר

מאחורי כל שאלה עומדות הנחות יסוד כשאת שואלת למה לא ברא האל את העולפ באופן וזמן אחר את בעצם שמה את עצמך כמייעצת לאל זאת אומרת שוות ערך
אולי לכן מסיימת הגמרא
"וכל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו שלא בא לעולם:"
וכבר אמרו חז"ל לו ידעתיו הייתיו " זאת אומרת אם הייתי בדרגה של לדעת את האל הייתי בעצמי אל

ואולי זו כוונת האל בתשובתו לאיוב כשניסה להבין הכל[ פרק מאד יפה ]


ןיען ה' את איוב מן הסערה [מן] [הסערה] ויאמר מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת? אזר נא כגבר חלציך ואשאלך
והודיעני איפה היית ביסדי ארץ? הגד אם ידעת בינה .מי שם ממדיה כי תדע? או מי נטה עליה קו? על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה? ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך.
המימיך צוית בקר ידעתה שחר [ידעת] [השחר] מקמו? לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר.
הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת?
הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים.
הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב מי יכין לערב צידו כי ילדו [ילדיו] אל אל ישועו יתעו לבלי אכל הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך ה‍תקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך התאמין בו כי ישוב [ישיב] זרעך וגרנך יאסף כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה ה‍מבינתך יאבר נץ יפרש כנפו [כנפיו] לתימן אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו ואפרחו [ואפרחיו] יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה