שאלה
בס"ד
שלום!
במסגרת תנועת הנוער אליה אני משתייכת (הצופים הדתיים) יוצא לי להיפגש המון עם חבר'ה חילוניים מדרום הארץ. הסיבה היחידה בערך שאני ממשיכה להדריך ולהיות פעילה בשבט שלנו (שבט=סניף) היא משום שאני רואה בזה קידוש ה' אדיר- המפגש הזה שלנו עם חילוניים ותחום ההשפעה שלנו עליהם. אך בחופש הגדול בע"ה יצאו חניכיי (כיתה ט') לקורס של כ-6 ימים- כאשר הם יהיו החניכים היחידים שם. בעקרון, עברתי מיונים והתקבלתי להדרכה בקורס אך כעת אני מתחבטת בשאלה האם לצאת להדריך שם או לא. מצד אחד זו הרי המטרה שלי בתנועה- להשפיע ולקדש את שם ה' ולהפיץ את אורו אך מצד שני-אני פוחדת ממה ששהייה במחיצת חילוניים (וחס חלילה בלי שום נימה של זלזול או חוסר הערכה כלפיהם!!!) למשך זמן ממשוך כלכך (כי יש גם 3 ימי הכנה) עלול לעשות לי, היות ואהיה המדריכה הדתיה היחידה בקורס. יצאתי לטיול באותה מגמה עם הצופים וגם שם הייתי המדריכה הדתיה היחידה- והיה לי מאוד קשה היות והרגשתי ניכור ובדידות לאורך כמעט כל הטיול, והרגשתי כי לא באמת הצלחתי לקדש את שם ה' ואולי אפילו ליצור תחושה שאני עושה כפיה דתית. (ממש ללא כל כוונה!)
השאלה היא בעצם- האם לצאת לקורס? האם באמת יש סיכוי שאוכל להשפיע כמו שאני רוצה? או שהיציאה רק תפגע בי? (לא במובן של ירידה רוחנית ח"ו אלא היות ופשוט יהיה לי קשה שם)
תודה :) ויום שמח!
-עליזה :)
תשובה
על שאלה זו רק את יכולה לענות: אם את מכירה את עצמך מנסיונך שתוכלי להתמודד מול האתגר הרציני הזה, ועוד לתת להדרכה כולה את הערך המוסף הדתי שאת נושאת, כדאי מאוד שתצאי.
אך, כפי שעולה מהנימה המהוססת בדברייך, אם את מרגישה שאתגר כזה עדיין 'גדול עלייך' ושאת עלולה רק לצאת מופסדת מהתמודדות זו, עדיף לא לצאת להדרכה, מתוך ידיעה ברורה שאת שומרת על עצמך הן מבחינה דתית והן מבחינה צניעותית. וזאת תדעי: ייתכן וויתור קטן כיום יאפשר לך לגדול ולהתחזק ולקחת על עצמך אתגרים גדולים הרבה יותר בהמשך חייך.
החלטה נבונה, ובהצלחה-
עקיבא
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם