שאלה
שלום כבוד הרב!
חברות שלי ואני התווכחנו על כל הנושא של בע"ח שמקריבים אותם לקורבנות.
הן טוענות שזה לא מוסרי שחיה צריכה למות.
הסברתי להן שמה עדיף שהן ימותו או החיה. הן הודו ואמרו שברור שהחיה תמות ולא שהן. אבל הן שאלו למה דווקא בחיה ולא בקורבן בצורה אחרת.
האמת שהבנתי אותן אחרי שההורים שלי הכריחו אותי לעשות כפרות עם תרנגולת ועוד ידעתי ששוחטים אותה. וברכתי על כיסוי הדם. זה עשה לי טראומה ולקח לי זמן להשתחרר מזה. ממש כאב לי שאותה תרנגולת הולכת למות.
אז באמת למה בחיות יש כפרה? ולמה בכלל צריך לאכול בשר? איזה עונג יש בזה לאכול בשר של חיה?
תודה רבה
וסליחה שגזלתי מזמנו של הרב.
תשובה
לשואלת שלום רב.
אנו משתמשים כל חיינו בבעלי חיים. אמנם צער בעלי חיים הוא דאורייתא, אבל זה כאשר מדובר על גרימת צער מיותר ולחינם. אבל דבר שהוא לצרכנו - מותר. ולכן מותר לאכול בעלי חיים, מותר ללבוש בעלי חיים ומותר להשתמש בהם לכל צרכנו. למשל - מותר לנעול נעלי עור ולחגור חגורה מעור וללבוש כפפות עור וכד'.
אם זה כך בצרכים פיזיים ואסתטיים שלנו, אז קל וחומר לגבי צרכינו הרוחניים. הרי הקרבת קרבנות אינה בשביל שעשוע אלא היא מקרבת ביננו לקב"ה, היא מצווה שעליה אמרו חז"ל שהעולם עומד עליה. ולמעשה כשהקב"ה ברא את העולם הוא קבע לכל אחד את תפקידו וייעודו בעולם. וכשאנו מקריבים בע"ח הרי בכך הוא ממלא את ייעודו.
אגב, יש אכן קורבנות מן הצומח (מנחה), ואדם יכול גם לתרום הרבה לצדקה. כלומר עבודת ה' שלנו לא מורכבת רק מקורבנות. אבל עדיין חשיבותו של הקורבן במקומה עומדת.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם