קורבנות

הרמב"ם כותב במורה נבוכים שה' ציוה על הקורבנות כיוון שעם ישראל היה רגיל לכך שעבודת האל נעשית על ידי הקרבת קרבנות, כמו שהיה נהוג כקרב העמים האחרים, לעומת זאת, במשנה תורה הוא כותב כי הקורבנות נחשבים למצוות מסוג "חוק", שלא ניתן להבין את טעמם.

הרמב"ן תוקף את הרמב"ם בחריפות על טיעונו שסיבת הקורבנות היא בגלל שבני ישראל היו רגילים לעבודה זו ומביא מספר ראיות המעידות על כך שיש לקורבנות חשיבות מצד עצמם ובעיקר את קורבן הבל שעליו נאמר שה' קיבלו ברצון אף שעוד לא הייתה אז עבודה זרה או עבודת קורבנות אחרת כלשהי.
הרמב"ן מסביר כי הקורבנות נועדו לעורר את האדם להבין את חטאו ובעצם בעל החיים המוקרב מחליף את האדם שכביכול היה צריך להיות מוקרב בעצמו על המזבח. הרמב"ן מסייג את הסברו בכך שיש הרבה עומק בענייני הקורבנות והלכות אלה שייכות לתורת הסוד

האם אנו מעוניינים-ודאי שעניין צער בעלי חיים לא מעכב, שהרי אנו אוכלים בשר כל הזמן ולא באים בטענה זו. אכן הרב קוק בחזון הצמחונות כותב שבשלב מסויים יגיע העולם למצב אידיאלי יותר בו לא יהיו קרבנות מן החי אלא מן הצומח בלבד. אך בינתיים אם נבטל את השימוש בבעלי חיים, אז מה שיגבר הוא רצח של בני אדם אחרים ואכמ"ל.
הבעיה העיקרית היא רוב הציבור כולל שלמי אמוני ישראל לא כ"כ מבין את החשיבות של עבודת קרבנות כיוון שהיא כבר לא קיימת כ2000 שנה , וקשה לא לדמיין זאת כיום, ולכן כל זמן שהציבור לא ירגיש שזה חסר לו , יש להניח שהציבור לא יפעל להקמת בית מקדש...