קומונרית לא פופולרית

שלום.

צביעות, שקרים, העמדת פנים, זיוף, מבוכה ועלבונות צורבים. שורה של רגשות והתנהגויות שרובנו ממש לא מסמפטים – ובצדק. מצד שני, במציאות המורכבת שלנו אנחנו לא יכולים תמיד להסכים עם אחרים, והפער הזה בין הצדדים עלול להוביל לאותה שורת התנהגויות עגומה, שממנה אנחנו מנסים בכל כוחנו להימנע. הדילמה הזאת ודאי מעסיקה רבים מהקוראים, ולכן חשוב שנעסוק בה וננסה לברר אותה.

ראשית, כדאי לפתוח את ההתמודדות בהבנה שאי הסכמות או הבדלי השקפות הם לגיטימיים, ומצויים בתחומים רבים שבהם אנחנו עושים דברים עם אחרים (אם כי גם בינינו לבין עצמנו אנחנו לא תמיד מסכימים...). אי הסכמה, כשלעצמה, היא לא מצב "לא נורמלי", ובמקרים רבים יש לה חשיבות בלתי מבוטלת לתהליכים בריאים של צמיחה והתפתחות. אבל כאשר חסרות לצוותים או לקבוצות מיומנויות של טיפול באי הסכמות וניהול נבון שלהן, אז אנחנו באמת יכולים למצוא את עצמנו ב"ברוך".

[שיתוף פעולה בתהליך של הידברות]

באופן כללי, כמו גם במקרה הספציפי שלפנינו, דרושה מידה מינימלית כלשהי של תקשורת ושל אמון והבנה הדדית בין הצדדים כדי שיוכל בכלל להתקיים תהליך שמוביל לפתרון. גישור על פערים (בין אם הם קשורים להחלטות ממשיות או לרגשות ויחסים) מחייב כניסה לתהליך מורכב, לעתים קשה אך גם מתגמל. מהשאלה לא ברור עד כמה קיים בין הצוות למרכזת אותו בסיס מינימלי שציינתי, וזה בהחלט נתון חשוב כדי לקבל החלטה נכונה. מהבסיס הזה, של תקשורת, אמון והבנה הדדית, בעצם נגזרת גם המוטיבציה של שני הצדדים להיפגש, לדבר, לשאת אי נוחות מסוימת למען המטרה ואולי גם להגיע להבנות ולפשרות. אז אם זה נראה לכם מתאים, אתם בהחלט יכולים לחשוב על דרכים לפנות אל הקומונרית ולהזמין אותה לשוחח איתכם (או עם נציגים שלכם כצוות, הפורמט הספציפי לא בהכרח חשוב בשלב זה) באופן פתוח ומקצועי על דברים שקשורים לסניף שנראים בעיניכם (ו/או בעיניה...) "שווים דיון". מאוד כדאי שתתכוננו למפגשים האלה כדי לשמור על נימה עניינית ולא לגלוש להאשמות וכדו´. מסלול כזה של תקשורת יכול לקחת אתכם להמון מקומות מעניינים (וגם מטרידים, קשים ומאתגרים) ואי אפשר לדעת היכן הוא יסתיים. אבל אם אתם באמת מרגישים שיש נושאים שדורשים ליבון ותשומת לב, נראה לי ששווה להסתכן באי נוחות מסוימת ולהתמודד גם עם דעות שונות משלכם. הרווח יכול להיות מאוד גדול.

[חוסר שיתוף פעולה]

אם יתברר שאתם מעוניינים בתהליך כזה אבל הקומונרית שלכם דווקא לא ממש מתלהבת ולא מעוניינת לשתף פעולה, אפשר לשקול לפנות למתווכים מסוגים שונים: אנשים מהתנועה, מהסניף (אולי כאלה שמכירים אותה יותר מקרוב, למשל), מהקהילה, וכו´. שוב, המטרה היא בראש ובראשונה להפסיק להימנע מתקשורת פתוחה ביניכם לבינה. כמובן שכמעט אף פעם לא אומרים "הכל בפרצוף", אבל אווירה של הסתרה, מבוכה ונימוס מגושם כזה, שעולה ממה שכתבתם בשאלה, בהחלט נראית רחוקה למדי מתקשורת בריאה בצוות הדרכה מקצועי. אגב, שימו לב שבנקודת הזמן הזו מעניין אותי/אותנו פחות "מי אשם במצב הזה" אלא יותר "מה אפשר לעשות כדי לשפר אותו".

[ויתור כמוצא קל ובעייתי]

בין אם אתם מצליחים לייצר תהליך מסודר יחסית של שיתוף פעולה ובין אם לא, כדאי לזכור שויתור הוא פתרון קצת בעייתי. כשקשרים בין אישיים מסתבכים, לפעמים קל מאוד להפחית מחשיבות הבעיות הקונקרטיות שמעסיקות אותנו, העיקר שלא נצטרך להסתבך שוב בתקשורת מסורבלת ולא נוחה. נראה לי חשוב שאתם כצוות מדריכים לא תוותרו מהר מדי על העמדות והעקרונות שנראים לכם חשובים. יש לכם מידה מסוימת של כוח, ומידה לא פחות גדולה של אחריות. למרות שמאוד עדיף (וגם הרבה יותר נעים) לנהל דיאלוג באופן מוסכם ומסודר, אם אין מספיק היענות ושיתוף פעולה מהצד השני עדיין ניתן וחשוב להשמיע דעות לא פופולאריות, להתווכח, לדון ולבחון דברים מחדש. ויכוח ודיון, כשהם מתבצעים בצורה נאותה, הם לגיטימיים וחשובים ובמקרים רבים הם יכולים לשמש מנוע חשוב להתפתחות ולצמיחה, למחשבה מקורית ולפוריות של יצירה ועשייה. כל זה נכון כאשר הויכוח מתנהל בצורה "נאותה": מתוך כבוד לבני השיח שלנו, כבוד לדעות שלהם – גם אם הן מנוגדות לדעות שלנו, נימוס, הקשבה וסבלנות. כל אלה מסייעים לנו לשמור על כבודנו ועל הערכים שלנו גם בתוך ויכוח לוהט וחריף, ולהימנע מעימות חזיתי אישי וטעון מדי.

לסיכום: החשש להעליב את הקומונרית שלכם והתחושה שאתם "משקרים לה", עשויים לנבוע מתקשורת בין אישית קצת חסרה ביניכם לבינה, באופן כללי ובטח במישור המקצועי. תקשורת "רזה" כזאת בין צוות לקומונרית שלו בהחלט עשויה להוות בעיה משמעותית, כיוון שתקשורת בריאה ופתוחה היא בסיס ותשתית לכמעט כל דבר שהצוות עושה בסניף (וכנ"ל לגבי תקשורת בין מדריכים לחניכים). עד כמה שאפשר להתבסס על מיעוט הפרטים שיש בשאלה, נראה לי ששווה לשקול בחיוב לעבוד על העניין הזה ולהשקיע בו. זה תהליך שעשוי להתגלות כמאוד מהותי להדרכה שלכם ולסניף בכלל, מעבר לחשיבות שלו ליצירת תחושות נוחות יותר ביניכם לבין הקומונרית.

נשמח מאוד לשמוע עדכונים וכמובן שאתם מוזמנים לפנות אלינו גם בהמשך.

בהצלחה!

אוהד

nuvy23@gmail.com