שאלה
שלום הרב,
לצערי כיום אין בבתי הכנסת חזן קבוע כמו שהיה בתקופת חז"ל וכשכל אחד יכול לעלות להיות חזן קשה לציבור ללמוד איך צריך להתפלל
רציתי לשאול מהי הדרך היותר נכונה עבור שליח ציבור כשהוא אומר קדושה בחזרת הש"ץ ובמיוחד את הפסוק "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות..."
האם להגיד קדושה ביחד את הפסוק ביחד עם הציבור ממש(כדי שקדושה תאמר בעשרה - כמו שאולי ניתן להבין מהבאר היטב) או שעדיף שיחזור על הפסוק בקול רם אחרי שהציבור מסיים להגיד אותו כדי שאם מישהו נמצא באמצע שמונה עשרה יוכל לעצור ולכוון את ליבו לצאת ידי חובה באמירת השליח ציבור(מדין שומע כעונה)
אשמח אם הרב יוכל לציין ולהפנות אותי למקורות.
תודה ושבת שלום
נ.ב. שכחתי לציין שאני מתפלל בנוסח ספרד
תשובה
שלום וברכה!
החפץ חיים בביה"ל ס' קכה ד"ה אלא מתלבט בדיוק בשאלה שלך, האם ש"ץ חייב לומר את הפסוקים "קדוש", "ברוך" ו"ימלוך" יחד עם קהל כדי לא להוציא את עצמו מן הכלל, או אולי כיוון שצריך להוציא ידי חובת אלו העומדים באמצע שמונה עשרה ורוצים לכוון בשמיעתם לאמירת הש"ץ יש לו להמתין עד לשתיקת הציבור.
הרב משה פינשטיין זצ"ל באגרו"מ או"ח ח"ג ס' ד' הכריע להמתין עד לשתיקת הקהל. וכך משמע מדברי בשו"ת בת יהודה (למהר"י עייאש) ח"ב ס' ג' וכך נפסק ע"י כף החיים ס' רפ"ב ס"ק יז. ברם [הדרך העדיפה] (כפי שמשתמע מדברי חפץ חיים עצמו בשם אליה רבא וכפי שהוכרע גם בקצוה"ש ס' פ"ג ס"ק כב) שעד שלא יגמרו הציבור ענייתם יתחיל הש"ץ לומר הפסוקים (והשומע ישמע מהציבור), ובזה נחשבת אמירתו ג"כ עם הציבור. ואם יאמר בקול רם כך שאף כשיאמר עם הציבור ממש גם היחידים יוכלו לשמוע ממנו היטב, אז גם יוצאים ידי חובת הדעות האומרות שיש צורך שהיחידים ישמעו מהש"ץ וגם דעת אריז"ל האומר שהציבור צריך לדקדק ולומר עם הש"ץ מילה במילה.
בברכה,
חיים בריסק