קביעת הלכה

א. ההלכה תלויה במציאות, וודאי שאותו רעיון ישתנה הלכה למעשה כאשר תפיסת המציאות משתנית.
למשל-יש מצווה ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. היום כאשר ידוע שהעישון מזיק, אז כל הפוסקים אוסרים, מה שלא היה לפני מאה שנה שלא היה ידוע שזה מזיק. העיקרון נשאר קבוע, אך אין מה לעשות המציאות לא נשארת קבועה.
(לא כל הרבנים מתירים אדום היום)
ב. חדש אסור מן התורה הוא סיסמה ללא כיסוי, שהרי אחרי טו בניסן, החדש כבר מותר. בגדול יש כמה שיטות בראשונים. למשל לדעת הרמב"ם כל מה שניתן בסיני לא יכול להשתנות, וכל מה שהתחדש במהלך הדורות יכול להשתנות , ע"י סנהדרין במגבלות מסויימות. (י"ג מידות כל סנהדרין, גזירות ותקנות רק אם הסנהדרין גדולה בחכמה ובמניין).דברים שניתנו בסיניי יכולים להשתנות רק כהוראת שעה. דברי הרמב"ם הללו לא מסתדרים עם סוגיית התלמוד ביבמות פז, שם נחלקו האמוראים עד כמה חכמים עוקרים דבר מן התורה, האם רק בשב ואל תעשה או אפילו בקום עשה.
הרמב"ם עצמו פוסק בכמה מקומות כפי הסוגיה הזו , וכשיטה המגבילה יותר את סמכות חכמים, שרק בשב ואל תעשה, הם יכולים לעקור.
דעת בעלי התוס', שיש דברים שיש להם טעם וסמך שחכמים עוקרים לכל הדעות אפילו בקום עשה וזה לא תלוי במחלוקת האמוראים. ברור שחכמים כאן הם סנהדרין.
דברים שלא נקבעו ע"י התורה או ע"י סנהדרין אלא צמחו מהשטח (מנהגים)-תוקפם הוא לפי איך שנוהגים אותם והם יכולים להשתנות במשך הדורות גם בלא סנהדרין לפי איך שהעם נוהג אותם באותו דור.(מי שמשנה הוא פורץ גדר, אך כשזה הופך לנורמה , אז הנורמה החדשה היא זו שמחייבת. ברור שמנהג המקום לא יכול לשנות דברים שהם מהתורה. גם החלת סנהדרים לא יכולה להשתנות ע"י מנהג המקום, אלא רק אם זה לא פושט בכלל בכל ישראל.
ג. דיבר הכתוב הווה הוא כלל ידוע. התורה ניתנה בדור מסויים ודיברה לפי השפה המקובלת באותו דור. את ההתאמה למציאות שבכל דור ודור פתרה התורה ע"י המצווה של לא תסור של ללכת לפי השופט אשר יהיה בימים ההם.
ד. זה התפקיד של סנהדרין, לא כל אחד יכול להמציא סייגים, בדיוק מהסיבות שאת כותבת.