שאלה
שבוע טוב!
למיטב ידיעתי, בן אדם אשר מתאבד, יש לקבור אותו מחוץ לגדר בית הקברות,
כמוכן, במקום בו נופלת ספר תורה, על הנוכחים במקום לצום 40 יום.
אז למה דברים אלה לא נעשים? מתקבלת הרושם אצלי שהפכנו להיות מתירנים, או מחפשים היתרים בכל דרך אפשרית ובכך לא שומרים את הציווים הנורא פשוטים וברורים אבל לא הכי נוחים לנו.
איך אפשר להתיר קבורה בתוך הגדר לאדם שהתאבד?,
ואיך מתירים לקהל לצום רק יום (ואם קשה להם- אז לא לצום כלל. דבר אשר קרה לאחרונה בבית הכנסת המרכזית בי-ם)?
על מה התבססו בהיתרים אלה?
תודה רבה!
תשובה
בסד
שלום רב
התורה אמרה ,"לא תסור מכל אשר יורוך.."
אז אנו מקבלים את כל מה שאמרו חכמים כי הם הם המוסמכים להסביר את ההלכה שבעל פה..
אז מה הבעיה אם חכמים של הדור אמרו לקבור את המתאבד בתוך הגדר אז הם יודעים מה הם אמרו גם אם אנו לא מבנים..
וכן פדיון הצום בצדקה.
אני לא יודע את הסיבה ,אני רק יכול להניח..
בברכה