קבורה בארון מותר?

ב"ה



ברכה ושלום.




דע לך כי בנושא קבורה ודיני אבלות יש המון מנהגים, וכל אדם צריך לנהוג עפ"י מנהג מקומו,[ כי המנהג עיקר גדול הוא בהלכה. ]כפי שמבואר במשנה במסכת פסחים בפרק "מקום שנהגו". ואשר לשאלתך בדבר קבורה בארון: יש לך לדעת כי אם היה מנהג במקום מסויים שלא לקבור בארון,[ אסור לשנות את המנהג.] ואם מדובר במקום שלא היה מנהג קודם יכול הרב המקומי להנהיג את המנהג של קבורה בארון.
לקבורה בארון יש מספר יתרונות:

1. מבחינה הלכתית מחוררים בתחתית הארון חורים בכדי לקיים את "כי מן העפר באת ואל העפר תשוב" .
(בדר"כ ארון מסיבית בטמפרטורת קרקע מתפורר לאחר כ שבוע וחצי).
2. הערך של שמירת כבוד[ החיים ]וכבוד[ המתים] גדול הוא ביהדות. ולעיתים נוצר מצב שבעקבות עיכובים במועד הלויה, יכול לבצבץ מראה לא טוב מבעד לתכריכים ומבעד לכיסוי, ובכדי למנוע עוגמת נפש גדולה הקבורה בארון היא פתרון טוב.
3. יש לך לדעת כי[ במקומות מסויימים] באזורי הארץ ישנם בע"ח טורפים כגון זאבים, שבהריחם דם טרי יכולים הם לגרום לניבול המת.
4. ומה שראית שבמקומות מסויימים בארץ לא קוברים בארון, זהו מחמת המנהג שכך נהגו באותו מקום, ואין
אפשרות מבחינה הלכתית לשנות את המנהג. (לשם דוגמא: בהיותי משמש כרב מועצה אזורית משגב, לא היה
בי"ע ולא היה מנהג המקום, ולכן ניתן היה להנהיג במשגב מנהג חדש של קבורה בארון המחורר בתחתיתו).
5. במקומות רבים בארץ ישנה מצוקת מקום, מה שמונע מלהקצות שטח לקבורה בארונות.

דע לך כי בתלמוד במסכת מועד קטן מבואר כי בימים עברו היו נוהגים להניח את הנפטר למשך שנה בקבר ע"מ שייתאכל בשרו, ולאחר שנה היו מלקטים את העצמות ומביאים אותן לקבורה לעיתים בקבר בודד ולעיתים בקבר משפחתי. הקבורה המוזכרת בתלמוד נעשתה בתוך ארונות מאבן (גולסקמאות) כפי שנמצאו בחפירות הארכיאולוגיות בבית שערים.
ויהי רצון שנזכה לתחיית המתים במהרה.





בברכה,




עוזיאל


.