צמיד כתום

כניסה לבית הכיסא עם צמיד
שלום!
יפה מאוד שאת לובשת את הצמיד, זה מראה על חיבור לארץ ישראל.
יש בעייה בצמידים, שלא ברור אם התכוונו לרשום פסוק ממש, או רק למסר מסוים ופשוט השתמשו בלשון של הפסוק. ולכן אני אתייחס לזה כאילו זה פסוק ממש. (גם אם הכוונה אחרת זה לא מתיר ישר, ויש לדון בזה בנפרד).
המשנה ברורה כותב שאסור ליכנס לבית הכסא (שירותים) עם ספרי קודש, וצריך לכסות אותם. אך יש ספק האם צריך שני כיסויים או מספיק כיסוי אחד . שאלה נוספת שנידונה שם זה האם הכריכה של הספר יכולה להיות כיסוי או לא.
להלכה למעשה נראה להחמיר, (כך מבין המשנה ברורה), בגלל שברוב המקרים אין בעייה להוריד את הצמיד לפני הכניסה לשירותים ולשים אותו בצד (אני תמיד מוצא מקום ליד כל שירותים לשים שם דברים שאני לא רוצה להכניס), או לתת אותו לחברה, או אפילו לשים אותו בתוך הארנק שנמצא בתוך הכיס ששם זה נחשב כשני כיסויים (אני באופן אישי מחזיק שם סידור מנחה וערבית, וזה יותר חמור מפני שיש שם פסוקים שלמים ושם ה´).
אבל, אם נקלעים למצב שבו אי אפשר למצוא מקום לשים את הצמיד אפשר להפוך את הצמיד ולכסות אותו בשרוול. ההסבר לכך הוא – שאם הופכים את הצמיד זה כמו הכריכה של הספר, ואפשר לסמוך על הדעות שמתירים בזה, וגם אם נגיד שזה לא בסדר עדיין אפשר לסמוך על הדעה שמספיק כיסוי אחד.
אם מדובר בקיץ, שאי אפשר לכסות את הצמיד בשרוול, יש למצוא דרך לכסות את הצמיד לפחות בכיסוי אחד (תמיד אפשר לקפל אותו בחולצה, בכובע או במשהו אחר).

מקווה שהייתי מובן, ומקווה שזה יפתור לך את הבעיות. (אם לא הייתי מובן את יכולה לשלוח לי שוב פעם ואני אשתדל להיות יותר נקודתי)
אלי כפיר
צוות ישיבת אלון שבות