צום י''ז בתמוז

שלום רב

אמנם התשובה ניתנת לאחר צום י"ז בתמוז, אך היא יכולה לתת מענה לדילמה זו גם בצום תשעה באב הקרב ובא, וכן לשאר הצומות על החורבן.

יש להקדים ולומר שכל הצומות לא נועדו רק לאבל, אלא בעיקר להיות מוקד לתשובה. כך פוסק הרמב"ם שכל הצומות זוהי מטרתן. לכן באמת מהות היום הוא לא לשכב מול הטלוויזיה כדי "להעביר את הצום". ודאי שאם האפשרות היא רק לרבוץ כל היום או לאכול, בגלל סיבות בריאותיות, עדיף לשמור על הצום. אך אם יש רצון לתת ערך מוסף ליום הזה, יש להקדישו לחשבון נפש. לנסות לצאת מיום זה מתוקנים יותר, קודם כל מבחינה חברתית. יש לזכור שבניין בית המקדש יבוא קודם כל מתוך חברה מתוקנת יותר: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה". בנוסף יש לנסות להעמיק את הקשר אל הקב"ה, ויום בו אנו מדמים את עצמנו למלאכים ולא אוכלים ולא שותים הוא זמן מתאים לכך.

לגבי התפילות:
בשחרית - אומרים סליחות ואבינו מלכנו. בחזרת הש"ץ אומרים "עננו". קוראים קריאת התורה את "ויחל משה", הקריאה לתעניות ציבור.

במנחה - קוראים שוב בתורה את "ויחל משה", ומפטירים מספר ישעיהו: "דרשו ה´ בהמצאו". בתפילת עמידה מוסיפים "עננו". לאחר מכן אומרים תחנון (אם מתפללים לפני השקיעה, ולחלק מהדעות במנחה קטנה כלל לא אומרים תחנון) ו"אבינו מלכנו".

את יכולה לומר את הסליחות בביתך, כפי שמופיע כמעט בכל הסידורים. את יכולה ללמוד את הפרקים של ההפטרה של היום. את יכולה ללמוד דברים רבים על החורבן ועל התיקון שצריך לבוא אחריו.

כל הכבוד על רצונך שהיום הזה יהיה משמעותי.
שבשנה הבאה נזכה לא לצום את י"ז בתמוז, אלא לשמוח בבניין בית המקדש.

אריאל
(המשיב אינו רב)