שאלה
שלום.
אני כרגע בן 17 בכיתה י"א.
בקרוב יש לי צו ראשון ואני צריך להצהיר מה הכוונות שלי לעתיד.
אני רוצה ללכת לישיבת הסדר (לפחות לשנה ראשונה ולראות איך אני מסתדר..).
הבעיה היא שאמא שלי רוצה שאני יעשה "עתודה" ,ושני הדברים לא מסתדרים ביחד.
אנחנו כל הזמן רבים על זה ואני כבר לא יודע מה לעשות.
האם זה שווה את זה?
מה עושים במקרה כזה?
מחכה לתשובה.
תודה מראש.
תשובה
שלום וברכה!
ראשית כל- בצו הראשון אתה עדיין לא חותם לגבי העתיד שלך, את ההחלטה תצטרך לקבל לקראת סוף י"ב ועד אז יש לך עוד זמן..
מה עד אז?
לבינתיים, תוכל לענות לעצמך על השאלות הבאות: האם א-נ-י רוצה להיות עתודאי? או שזהו רק רצון ההורים?
במידה ולא - כיצד אני משכנע אותם "לוותר" לי?
להסביר להם עד כמה לימוד בישיבה חשוב בכלל וחשוב לי באופן אישי?
חשוב שתגיע להחלטה שתהיה שלם איתה, כי אחרי הכל אלו החיים שלך, אבל עם זאת- עליך להקשיב בצורה רצינית לשיקולים של הוריך.
בכל מקרה, אין הדיון הזה, או כל דיון אחר שווה לויכוח עם ההורים.
הצעה שלי, גם אם לא מגיעים בסופו של דבר לעמק השווה, ניתן ללמוד שנה - שנתיים בישיבה, ולאחר מכן להמשיך למסלול עתודה, רבים וטובים עשו זאת לפניך.
בהצלחה!
יהונתן
(המשיב אינו רב)