שאלה
שלום הרב.
שאלתי היא לגבי הצבא:מדוע אנו מעודדים את השירות הצבאי בעוד שכתוב שמלחמת מצווה היא מלחמה שהתנאי לקיומה הוא הימצאותו של מלך?
במציאות של היום האין צריך לקיים את מה שהקב"ה מבטיח:"אני אלחם לכם ואתם תחרישון"?
מדוע אנחנו מתגייסים לצבא במקום לגרום לאידיאל ש-בו נחריש(נלמד תורה) להתקיים במציאות?
והאם יש דבר כזה שבן אדם לא יכול ללמוד תורה?או שמא ההגדרה המדויקת יותר היא שלכל אחד יש רמות ויכולות בלימוד התורה,אך היא אינה בלתי ניתנת להשגה(בדיוק באותה מידה שאפשר להגיד שלא כולם יכולים לשמור את השבת)
אם אפשר,בבקשה,אשמח לתשובה נרחבת בעניין כי קראתי רבות וכל שאלותיי התנקזו בשתי הנקודות שהצגתי בשאלה זו שמונעות ממני להגיע לתובנה שבחשיבות השירות הצבאי.
תודה רבה והמון ברכה במעשיכם
תשובה
בסד
שלום רב.
נדמה לי כי אינך מבין כי המצאות שלנו היום והגדרת המלחמות שלנו הם ,[מלחמת מצווה,] כמו שמגדיר הרמבם מלחמת מצווה היא "עזרת ישראל מיד צר".דהינו כל מלחמת הגנה ,כמו כל המלחמות שלנו (למעט שלום הגליל ,וגם זה לא בטוח כי יצאנו להתקפה כדי להגן..)
הם מלחמת מצווה שבהן יוצא אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.(כן אפילו הנשים מתגיסות לעזור במה שמותר להן למשל בהכנת מזון ללוחמים.)
במלחמת מצווה אין פטור של לימוד תורה כי זו מלחמה קיומית גם על התורה ולומדיה.
וענין המלך והסנהדרין או הנביא מדובר רק במלחמת רשות.
בענין המלך כבר אמרו הפוסקים כי כיום שאין לנו מלך ,
[ סמכיותיו עוברות לקהל ]!!
או שיבעה טובי העיר או הציבור בכללו או הכנסת או כל דרך אחרת שאתה נוהג על פיה בענינים אחרים כמו מסים וקרקעות.
לכן ,השרות הצבאי מבחינתי הוא " הכשר מצווה ",
שאם חלילה תפרוץ מלחמה אזחיבים כולם להיות מוכנים להגן על החיים ממש.
וזו תהיה מלחמת מצווה ממש לכל הדעות!!
למי יש טענה על כך??
מי לא מסכים איתי בזה?
מי הוא החושב כי המלחמות שלנו אינם מצווה?
מי יכול לאמר כי הוא יכול לנצח במלחמה כמו חיזקיהו המלך ?
מי לא לומד מיעקוב אבינו שהכין את עצמו גם לתפילה וגם למלחמה?
חשוב באמת עם יד על הלב...האם כולם כולם לומדים תורה כל הזמן כל היות כמו רשב"יא וחביריו?האם הם לא יוצאים לעבודה במהלך חיים ?והי כי תפרוץ מלחמה מה מפטור שיש להם????לדעתך? שלפני שנים רבות הם למדו??
בברכה