שאלה
בס"ד
שלום לכבוד הרב,
השבוע הייתי בהרצאה ושמעתי על ארבעת הפרשיות. במהלך ההרצאה דיברנו על עמלק, והרב אמר, שהרצון להרוג יהודים עובר באופן גנטי. כששאלו אותו על היטלר, ימח שמו, אמר, שגדולי הדור פסקו שהיטלר היה מזרע עמלק.
על כך שאלתי אותו, איזו מן הנחה זו, ששנאה כה עמוקה ורצחנות "עוברים גנטית"? האם כל מי שאי פעם לפני אלף דורות היה לו קשר לעמלק הקדום, יהיה עכשיו רוצח ושונא יהודים? האם אין לאדם בחירה חופשית, להיות רוצח או להיות אדם טוב? קשה לי לקבל את ההנחה, שמשהו עובר בתורשה, והאדם, לו אין שום יכולת להשפיע על עצמו ועל חייו. להבדיל אלפי הבדלות, אבל גם על היהודים אמרו, שהם באופן תורשתי כך וכך, והרי כולנו יודעים, שזה שטויות, וכל ה"כאילו מדע" הזה מגוחך מן היסוד. והנה מצד שני אנו טוענים, שכל מי שיצא מעמלק לפני ה-מ-ו-ן זמן, הוא בהכרח רוצח.
אחרי דבר יהרב כעס עליי, ואמר לי, שאני מצדיקה את היטלר, מה שאני בחיים לא רמזתי אליו אפילו, ודבריו פגעו בי עד שיצאתי מן השיעור.
לכן רציתי לשאול אותך, לגבי העניין. האם הרב צדק, ואיזה הסבר יש לזה.
בתודה מראש.
תשובה
ב"ה
שלומות,
הרמב"ם פסק שאבד זכרם של עמלק ואין בעולם מי שממשיך את זרעם.
אומנם, הרב סולובייציק פוסק שיש מי שממשיך את "בחינת עמלק". בכל דור יש מי שמגלה ברמת והיקף שנאתו לעם היהודי התגלות של בחינת עמלק בעולם.
תוצאה זו מובילה לשנאה גדולה ולקיטוב גדול.
הרב סולובייציק סובר שהיטלר הוא דוגמא לכך. לעומת זאת, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל חולק על כך ולא מקבל הנחה זו. לדעתו, יש ללמוד דברי הר"מ כפשוטם ואין לדמות בין עמלק להיטלר.
כל זה לא מונע מלחשוב שהיטלר היה צורר יהודים, רשע מרושע, ועלינו לשנאתו ולהאביד זכרו.
בברכה,
שי