שאלה
חתמתי על הרשאה למכירת חמץ (ע"י המועצה הדתית), אבל בטופס ההרשאה מופיעה רק הכתובת שלי ולא היה מקום לפרט היכן החמץ נמצא.
בזמן שחתמתי, לא היה בדעתי עדיין אילו מקומות אני אספיק לבדוק לפסח ואילו אני אסגור לפסח.
האם יש כאן בעיה או שהסימון בבית מספיק?
אם אפשר גם הסבר לעתיד - מה צריך לפרט בשטר?
תשובה
ראשית נזכור שמכירת חמץ אינה מצווה. אנו עושים זאת במקומות שהפקר החמץ אינו בלב שלם כמו חנות או מפעל.
אני ממליץ לעשות גם בבית פרטי בגלל דברים שאינך מודע להם:
דבר שספק אם יש בו חמץ
מתנה שקיבלת ועדין אינך יודע ממנה
חמץ יקר ששכחת מקיומו
בעלות שיש לך במפעלים בהם יש חמץ [דרך מניות פנסיה וקרנות נאמנות.
שטר מכירת חמץ - כל רב מנסח וקובע בו כללים לפי דעתו.
שטר "מכירת חמץ" בד"כ הוא יפוי כוח לרב מסוים למכור את החמץ שיהיה ברשותך בערב החג בסביבות 9:00 בבוקר.
לדעתי לא צריך לפרט היכן החמץ, כך גם ניתן לחתום על השטר הרבה לפני החג ולפני שנחליט היכן לשים את החמץ.
אני ממליץ לרשום בבית על הארון בו החמץ את המילה "חמץ".
מכיון שבשטר אתה גם מתחייב לאפשר לגוי להכנס לביתך לקחת את החמץ אני מבקש מהאנשים להוסיף טלפון נייד כדי שהוא יוכל לאתר אותך ולקבוע זמן למימוש זכותו על החמץ שלו.
מכירת חמץ לדעתי לא עושים אם נער גם לאחר גיל מצוות אלא בגיל שבו אדם הולך במקומך לבנק. מסיבה זו מכירה בטלפון באינטרנט או בפקס מומלץ רק למי שמשתמש במכשירים אלו לניהול חשבון הבנק שלו וכד'.
במפעלים ובמקומות בהם יש חמץ ודאי אני משתדל לברר שהחותם הוא ממש מורשה חתימה באותו מקום.
כמו כן צריך להזהר שלא לחתום בשתי מכירות חמץ כי אז נראה שהאדם לא מתייחס לכך ברצינות ולדעתי ברוב המקרים שתי המכירות בטלות.
בברכת חג שמח
דוד לוי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם