שאלה
שלום, ריבוי ההתעסקות בהלכות ובפרטיהן, כפי שהוא מתבטא במאות השנים האחרונות, יצר מצב, שבו הדת, האמונה והיהדות נהייתה מין רובוטיקה. אנשים מקיימים את שגרת יומם מבלי להבין את משמעותם העמוקה של מצוות רבות, כשבת, למשל, שבמקום להתרכז במשמעות המנוחה שבה, וההכרה בבריאת העולם, מתעסקים רק במה אסור לעשות, והאם "צריך כלי שני או שלישי"... האם לא יצא שכרנו בהפסדנו?
תשובה
שלום רב
שתי תשובות לי אליך:
א. אתה צודק! אכן לעיתים העיסוק הבלתי פוסק בגוף ההלכה מרחיקות מהאדם את הבנת מהות ההלכה.
ב. לולא העיסוק בגוף ההלכה ובפרטיה לא היינו יכולים לקיים את מצוות ה' בשלמות. הקב"ה ציווה אותנו על שמירת מצוות וזוהי חובתנו, אם נצליח גם להבינם ולהתרומם על ידם נרוויח משהו נוסף לעצם קיום המצווה. לו יצוייר אדם מאמין גדול שלא מקיים מצוות או שומר מצוות שאינו מאמין גדול, נראה לי שעם כל הקושי השני יהיה גדול מהראשון.
כיצד מיישבים את התשובות?
כאן באה הקריאה הגדולה לעוסקים בפרטי המצוות לנסות להבין את סוד ה' ליראיו בתוך פרטי המצוות ובכך להצליח גם לעסוק בעומק בפרטי מצוות וגם להגדיר את אור האמונה שבנו.
אריאל