שאלה
בס"ד
שלום לכבוד הרב!
ברצוני לספר לך מקרה שקרה לי לאחרונה, נסעתי באוטובוס והתיישבתי ליד זוג חרדים צעיר, ופתאום במהלך הנסיעה הם החלו להתגפף.. , אין צורך לציין את התדהמה שהייתי בה! ולאחר כמס' דקות שחשבתי שהם יפסיקו מן המעשה הזה , ושהאוטובוס עמוס באנשים שרואים אותם, הם המיכו במעשיהם.. עד שלא יכולתי והערתי לבחור , ואמרתי לו שיפסיק עם זה כי זה גורם לחילול ה'
ואני מאוד מקווה שהוא יודע את גודל עוון חילול ה'.. ונענתי בתשובה של "אם לא נח לך אל תסתכל.." הגעתי נסער לביתי וסיפרתי על כל להורי.
שאלתי היא האם נהגתי הכון בזה שהערתי להם? או שהייתי צריך לשתוק, והם נכון לספר את זה להורי וחבריי בלא לחשוש ללשון הרב?
בתודה
נתנאל.
תשובה
בעזה"י
שלום נתנאל,
ראשית כל- דע לך שאם הדבר אכן נגע בלבך בין מצד הפגיעה בצניעות ובין מצד חילול ה' שבו- סימן שלבך עוד רגיש וטהור. אשריך!!!
בעקרון יש מצוות תוכחה מהתורה "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" שכיום כבר לא נושאת את המשקל ההלכתי המחייב שפעם היה לה- אבל עדיין מעידה על הערבות ההדדית והאחריות שיש לכל ישראל אחד כלפי השני.
אמנם, הגמרא אומרת שכשם שיש מצוות להגיד דברים שנשמעים כך יש מצווה להגיד דברים שאינם נשמעים. כלומר, אם אדם יודע שהתוכחה שיתן לחברו רק תזיק ולא תשמע על ידו ולא תעורר אותו לתשובה- עדיף שלא יאמר.
בנושא של חילול ה'- שהוא חמור במיוחד יש חובה להעיר אפילו לרב שכן במקום של חילול ה' אין חולקין כבוד לרב.
אלא שצריך לדעת איך להעיר.
המטרה היא לא להגיד "הערתי" או "הוכחתי" ולטפוח לעצמי על השכם. המטרה היא באמת לעורר אדם מישראל, אח שלנו, שאנו ערבים לו והוא לנו, לשים לב לדבר שלילי שהוא עושה ולתקנו.
לכן. בעקרון טוב שהערת שכן היה בכך חילול ה' בנוסף לפגיעה בצניעות. ואסור לפחד ולהתבייש- זה נובע מאהבת ישראל ומתחושת אכפתיות.
אני מאמין שהערת בצורה מנומסת ונעימה ולא בצורה שגרמה להם לעשות "דווקא".
אל תתיאש ואל תבהל ואל תתן להם להרפות את ידך.
אולי אח"כ הם חשבו על זה- ופתאום אמרו "וואלה צודק הבחור..." ואת התשובה שיעשו בוודאי הם חייבים (גם) לך.
איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק!
בברכה,
אור
צוות ישיבת צפת
or.tzfat@gmail.com
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם