שאלה
לכבוד הרב שרלו שלום וברכה,
למיטב ידיעתי היחס ההלכתי כיום לביהמ"ש האזרחי נתון במחלוקת כאשר יש הרואים אותו כערכאות של גויים ויש כאלה השוללים זאת.
עיקר שאלתי היא האם יש היתר הלכתי ורבני לפנות לביהמ"ש אזרחי בנושאים אזרחיים (ממוניים) ואחרים או שיש איסור בדבר?
במידה ותשיב לי שיש איסור ובעייתיות לפנות לביהמ"ש האזרחי אודה לרב אם יאמר לי כיצד יתכן שמקובל בציבור שלנו – הציוני דתי – לפנות לביהמ"ש האזרחי ולעסוק בעריכת דין ושפיטה.
שאלה זה
בתודה וברכה,
שלום
תשובה
שלום וברכה
שאלה זו קשורה בנושאים כבדי משקל, והיא מחייבת מאמר ארוך ומנומק.
אכתוב את ראשי הפרקים לדיון הפראקטי בלבד:
א. נקודת המוצא היא שישנה עדיפות עליונה ללכת לדין תורה. עדיפות זו נובעת מכיוונים רבים ומגוונים, וביניהם העובדה שכל דין תורה הוא למעשה השראת שכינה בישראל, וסידור המציאות לאור התורה האלוקית.
ב. נקודת מוצא זו צריכה להיבחן לאור האפשרות לממש אותה. ישנם מצבים בהם אין אפשרות ללכת לדין תורה, ומצבים אלה הם רבים, למן המצב שהצד השני כלל אינו מסכים, ואז אין משמעות ללכת לדין תורה כי לדין תורה אין מנגנון כפיה כיום, ועד מצבים בהם נאבד האמון בבית הדין בשל העובדה שהוא התגלה בעל נטיות ונגיעות בדבר.
ג. במצבים אלה מותר ללכת לבית משפט אזרחי, ואף זה נובע מסיבות רבות ומגוונות. ההלכה עצמה מכירה במסלול משני של דיון, המבוסס על הרבה מאוד אפשרויות: משפט המלך, ערכאות שבסוריא, קביל עלייהו, תקנות הקהל וכדו'.
ד. בשל כך, יש גם אנשים רבים העוסקים במנגנון הזה, כיוון שההלכה מכירה בו כמנגנון משני לגיטימי.
כל טוב