שאלה
בס"ד
שלום וברכה.
אני מראש אתנצל על אורך השאלה.
השאלה שלי, לצערי, הנה בדיעבד ולא מלכתחילה.
בגינתי יש עץ אפרסק שזו שנתו הראשונה (נשתל בר"ח אלול תשס"ז).
העץ פרח והוציא פירות.
היום עלתה בראשי מחשבה שהואיל ופירות העץ אסורים משום ערלה חבל שאאפשר את גדילתם עד סוף הקיץ שכן העץ משקיע בו את כוחו, והלא העץ עדיין צעיר ומן הראוי ש"יחזק" את הגזע והעליםואל את הפירות.
החלטתי מבלי להסתכל בקצוש"ע להוריד אותם מהעץ.
עשיתי זאת עם מזמרה על מנת לא לפגוע בענף.
והורדתי את כולם בבת אחת (2 איסורים שרק אחרי עשייתםקראתי על כך).
לרגע חשבתי שהדבר מותר משום שאין כאן השבחה של הקרקע.
לאחר המעשה נקף אותי המצפון שמא חטאתי וקראתי בקצוש"ע שבציר לשם חיזוק העץ או פירותיו אסורים.
שאלתי כעת- מה דינו של העץ?
האם יש מקום לחשוב שבכל זאת הדבר מותר הואיל והעץ בשנתו הראשונה ואפשור גדילת הפירות אכן לוקחת מכוחו של העץ ויש חשש כי בשנים הבאות הוא ימות.(אני בטוחה כי בשנים הבאות עד לסיום נטע רבעי אקטוף את הפרי בעודו קטן בכדי לאפשר לעץ להתחזק.
בברכת בניין הארץ במהרה
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
עצם הורדת הפירות למניעת הוצאת כח העץ היא אסורה, אולם אין בכך השפעה על העץ, דהיינו אין העץ נאסר בכך, שהרי אפילו האוסרים "נעבד" עצים שנעבדו בשביעית, היינו הפירות של העץ שנעבד, אבל העץ עצמו לעולם לא נאסר, אלא א"כ נשתל באיסור. אבל פעולת הזמירה שעשית איננו פוסלת את העץ.
אפשר להתיר הורדת פירות ערלה כאשר נעשה לטובת האנשים שלא יכשלו באכילת ערלה.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון