פינוי ישובים

בס"ד

שאלת שתי שאלות חשובות ואנסה להתייחס לשניהן.
בקשר לשאלה הראשונה מה יותר חשוב?
שאלה זו מורכבת שכן מה הכוונה לחזק? מה אתה עושה שם? אם מדובר שהנך לומד שם תורה הרי לא מדובר שאחד בא על חשבון השני וכו'.
לדעתי, כרגע טוב תעשה שתהיה בישיבה והואיל ואני מכיר את ישיבתך מקרוב, ואני יודע שהלימוד הוא רציני ומשמעותי, אני חושב שטוב תעשה למען כלל ישראל שתשקוד בעולמה של תורה, אל תחפש אתגרים נוספים, שבמרבית המקרים זה "תרוץ" ליציאה מבית המדרש. בשלב שבו אתה נמצא בחיים, אתה לומד על מנת לעשות ולכן אל תמהר לצאת מבית המדרש, אתה צריך להיות שם ועם ישראל צריך שתהיה שם.
לגבי שאלתך השניה.
השאלה לא מנוסחת כפי שצריך. אף אחד מגדולי ישראל לא דן בשאלה של מסירת שטחים למען אחדות העם. אם אסור להחזיר שטחים וחלק משמעותי של העם חושב כך הן מטעמים הלכתיים והן מטעמים פראקטים מה הסברה לשנות את הדעה כי האחר חושב אחרת, זו מחלוקת ככל המחלוקות
אולם, כאן אתה מביא אותי לנקודה הבאה.
הפוסקים דנו בשאלה האם תמורת שלום אמת מותר למסור שטחי ארץ ישראל?
במציאות שלנו כיום, השאלה היא עוד קודם האמנם? שלום אמת?!
ולכן עיקר הדיון הוא על הצד המציאותי והמעשי ולא על הצד ההלכתי.
לגבי שאלת המאחזים, לדעתי צריך לעשות הבחנה עצומה בין ישוב או מאחז, לבין מאחז בלתי חוקי. מבחינה מעשית אם אנו נאבק על המאחזים הבלתי חוקיים או נבנה מאחזים בלתי חוקיים הצבור לא יתמוך בכך והדבר יביא להפסד כה גדול שאף ההתישבות ביהודה ושומרון עלולה לקרוס. צריך לנסות לאחד צבורים גדולים יותר כדי להאבק. הצבור הישראלי לא יקבל את המאבק על המאחזים הבלתי חוקים ואנו נביא בידינו לקריסתם של ישובים חוקיים.
מי שאינו רואה את ההבדל בין בית אל או עפרה לבין מאחז בלתי חוקי סופו לגרום שכל הצבור כולו לא יראה את ההבדל. וכמו שנאבק על המאחזים הבלתי חוקיים אחרים יאבקו על כל ההתישבות ביהודה ושומרון וחבל עזה. לכן צריך להפעיל שקול דעת נכון ולדעת שבסופו של דבר לאחר כל המאבקים וההפגנות ההכרעה תיפול על ידי העם, וצריך לגבש את חלקו הגדול של העם סביב נקודות הסכמה רחבות יותר כדי לא להפסיד חלילה את כל הקופה

בברכת שים שלום

מאיר נהוראי