שאלה
ב"ה
שלום לכבור הרב!
רציתי לשתף אותך במה שעובר עלי בזמן האחרון.
אני סיימתי שמינית ובעוד פחות מחודש אני אמורה להתחיל את השירות הלאומי שלי.
אני ממש מפחדת מהשנה שתבוא. מכמה סיבות-
קודם כל, המקום שבו אני אשרת הוא לא ממש שאיפת חלומותיי ואני לא מרגישה שלמה עם עצמי לגביו (למקומות אחרים שממש רציתי- לא התקבלתי. זה מהקום היחיד שקיבל אותי) , למרות שממליצים על המקום בחום . המקום עצמו די רחוק מהבית שלי, ואני טיפוס שממש קשור לבית, למשפחה. חוץ מהעובדה שהמקום עצמו רחוק מהבית, זה גם מקום שפיגועים היו בו לא פעם, ואני ממש ממש פוחדת להיות מעורבת בפיגוע ח"ו.
אני הילדה הכי קטנה בבית וההורים שלי שחוו אובדן לא פעם דואגים מאוד. אומנם הם לא מראים זאת כלפי חוץ כדי לא להדאיג אותי, אבל זה ניכר.
אני מאוד פוחדת מהשנה הזאת, לא רק משום שאני לא שלמה עם המקום, אלא משום שאני לא מצליחה לדמיין את עצמי רחוק מהבית, תחת עבודה קשה, הרבה בנות, עומס, לחץ. אני לא רגילה וזה מפחיד.
ויותר מלחיץ אותי העובדה שההורים שלי יהיו פתאום לבד בבית, בלעדי, וידאגו לי, כמו תמיד.
מה עושים? איך מעלימים את הפחדים האלה? אני מקפידה על תפילה בכל יום, על קריאת תהילים וכ'וואני ממש מבקשת מהקב"ה שזה יעבור לי בהצלחה, ועדיין...פתאום זה עוד כמה שבועות! ואני לא מעכלת...!
אשמח לקבל תשובה בהקדם, כי כמו שכבר הזכרתי, לא נותר לי הרבה זמן ואני ממש מיואשת.
בתודה מראש-
שני.
תשובה
ב"V
שלום לך,
ראשית, היציאה לשי"ל צריכה להיות מלווה בשמחה גדולה לרגל התחלה חדשה שיש בה הרבה נתינה. אולם, בה בעת, טבעיים החששות והפחדים. הרי אנו עוזבים חממה מוכרת ומוגנת, חברות, מסגרת ויוצאים למקום לא מוכר בו עלינו לפלס מקום ומשמעות אישית בתוך חברה חדשה.
יחד עם זאת, הפחד הטבעי, אסור לו שיהיה פחד משתק, עוצר, מעורר תחושות של חוסר תפקוד. על הפחד להיות יוצר, מעורר, מגרה, מאפשר.
במקרה שלך, את גם לא שלמה עם המקום אליו את הולכת וכל זה מוסיף לאי הודאות הגדולה. אני מציע לך שתי הצעות:
הראשונה - לבחון באגודות השונות על תקנים פנויים נוספים. תמיד יש שינויים של הרגע האחרון וראוי לבחון אותם עד תומם.
שנית - אם בכל זאת את הולכת לשם, את צריכה לעבוד על עצמך לשמוח ולהסתער על המקום עם כל המוטיווציה. לראות רק את הטוב שבמקום, רק את המיוחד שבו, רק את היפה והנפלא, המיוחד.
לחפש לך עבודה שתהפוך את שהותך למשמעותית.
אם אמירת התהילים מביאה לידי ביטוי פחד גדול וניסיון להתמודד איתו, האין בכך העמקה של הפחד?
אולי כדאי לעסוק בדברים שמחים? לקרוא ספרים על מסירות נפש, על אתגרים, על הצלחות?
בכל מקרה, אם אין אפשרות אחרת לשי"ל, לכי מתוך שמחה שהיא הדרך היחידה להתמודד עם קשיים בכלל ועם פחד בפרט.
ביקר,
שי