שאלה
בס"ד
שלום רב!
יש לי בעיה ואני מאוד מתקשה בכלל להזכיר אותה.
אני בן 20 ויש לי בעיה שבנוסף להוצאת זרע לבטלה, אני גם, איך נגיד את זה......אני מאוד מתבייש בכלל לדבר על זה...זה בא כתוצאה של משיכה אל בנות וחוסר יכולת של לממש את התאוות שלי...אין ישות בעולם הזה שיודעת מדבר זה חוץ מריבונו של עולם...ורציתי לדעת האם זה חמור כמו הז"ל או משכב זכור או לא יודע מה...
דבר נוסף הוא, שדבר זה לא קרה לי כבר המון זמן! ופתאום זה בא בבום וזה הכניס אותי לעצבות מאוד גדולה, אבל העניין הוא שלפעמים אניה איני מרגיש כאילו אני רוצה להפסיק עם זה ועם פגם הברית בכללי...למרות שאני יודע את כל מה שגרוע בזה ואת כל מה שיכול להיות טוב בלי זה, אבל אחרי זה אני תמיד מרגיש ג'יפה עם עצמי ואחרי מליון פעמים שעשיתי תשובה אני מרגיש כאילו כבר אין לי כח גם לעשות תשובה כי כבר הלך לי הכח מרוב הצעקות לקב"ה...
אני יודע שהכל מאיתו יתברך וגם הנפילות ממנו אבל קשה להתקדם עם הנפילות האלו שחוזרות ונשנות...
ויותר גרוע זה כי אני מפחד פחד מוות מלהתחתן או לנסות אפילו כי אני מפחד שאני יגרר בקשר לכל הקטע הפיזי וישכח את העיקר ויפול לטפל ואז על ידי זה אני יהרוס את הקשר...
ובקיצור אני כבר מרגיש ממש עמוק בבוץ...אני כבר בקושי מצליח להחזיק עצמי בשמחה וכבר בקושי מצליח לחשוב...מצד אחד אני חושב כל היום על הקב"ה ומצד שני אני חושב על תאוות גופניות ועל בחורות ועל מה הייתי רוצה לעשות איתן וכו'...אני רוצה להרגיש את הקב"ה בלב אבל אני לא יודע מה ללמוד, מה לעשות...וגם בגלל שאני לא מממש בפועל את תאוותי אני מגיע לידי פגם הברית שנראה לי חמור יותר מפגם הברית רגיל...
מה אני עושה?!?
איך אני מתחתן?
איך אני לא נופל עמוק אחרי שאני מתחתן??
לפעמים אני פשוט חושב לחזור להיות דתלייט כמו שהייתי פעם אבל אני יודע שזה שקר אבל לפעמים פשוט בא לי לחיות בשקר מאשר לחיות עם האמת הכואבת...
לא יודע בכלל למה אני משגע לכם ת'שכל...אתם בילא עוסשים בזה מעל הראש...מי אני שייכנס לכם לסדר היום עם בעיותי המתוסבכות...
שבת שלום!
תשובה
שלום וטוב.
לא הבנתי בדיוק את דבריך על פגם הברית שנראה לך חמור יותר מפגם ברית רגיל. אך זו לא נראית לי הנקודה החשובה.
הוצאת זרע לבטלה היא ניסיון קשה מאוד. המפתח להתמודדות הוא קודם כל לא להתייאש, ולהמשיך להילחם. וגם אחרי שנפלת - לקום בהחלטה נחושה לא לוותר. אין לומר שהנפילות הן מהקב"ה, כפי שניסחת, אלא הנפילות הן שלנו. אך בכוחנו גם לקום מהן. השתדל להגדיר לעצמך פרקי זמן קבועים שבהם תקפיד על עצמך במיוחד, ואז להגדיל מרווחים אלו. וזכור: אם נלחמת ביצרך, גם כשאתה נופל, הקב"ה מעריך את מלחמתך, ותקבל עליה שכר.
אין לחשוש כלל מחתונה, שמא "תיגרר לקטע הפיזי ותשכח את העיקר". אחרי שתתחתן, בע"ה טוב הוא שתימשך לאשתך, והממד הפיזי ביחסים בין איש לאשתו הוא מסד איתן לכל הקשר הרוחני העמוק שצריך להתפתח ביניהם.
בטח בעצמך, ותגלה כוחות נפש המסוגלים לאיפוק ולשליטה עצמית. אל תחשוש.
חזק ואמץ.