פאזל בשבת

שלום
ילדים הרוצים להקל רשאים, ולמבוגרים נכון להחמיר. ראשית, מפני שרוב הפוסקים החמירו בזה, שנית, מפני שזמן השבת מקודש לתורה ותפילה ואין לבזבזו על משחקים

ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א.

מותר להניח קוביות צבעוניות זו ליד זו וליצור צורת אות, וכן מותר להניח חוט בצורה של אות, משום שהקוביות או החוט כבר היו קיימים ורק סידרו אותם בצורה של אות. וכן מותר להצמיד זוג קלפים שביחד יוצרים צורה בעלת משמעות או אות או מילה, מפני שהכל היה כתוב מתחילה ורק קרבום זה לזה.
וכל זה כאשר החלקים אינם מתחברים זה לזה או ללוח, אבל אם הם מתחברים, לרוב פוסקי זמנינו הדבר אסור מדברי חכמים. לפיכך, אסור לדעתם לנעוץ חלקי אותיות בלוח ולהרכיב אותיות, מפני איסור כותב. וכן אסור להרכיב פאזל, שגם כתיבת צורות בעלות משמעות אסורה משום כותב. ויש מתירים, הואיל ואין בזה שום כתיבה, שכן הכל כתוב שם מתחילה, ורק מצמידים את האותיות או את חלקי הפאזל זה לזה. אמנם גם לדעה המקילה אסור לחברם כדי לקובעם כתמונה.
למעשה, ילדים הרוצים להקל רשאים, ולמבוגרים נכון להחמיר. ראשית, מפני שרוב הפוסקים החמירו בזה, שנית, מפני שזמן השבת מקודש לתורה ותפילה ואין לבזבזו על משחקים.

בברכה
אייל משה


פירוט ומקורות: בשש"כ טז, כג, החמיר, אך כתב בהערה סב, שאין למחות בקטן, שהוא יכול לסמוך על המקילים. וכך דעת רוה"פ. ובאול"צ ח"ב מב, ו, התיר לבנות קטנות, אבל לבנים קטנים החמיר כדי שלא להרגילם לביטול תורה. ולגדולים החמיר, שכן לדעת השו"ע שח, מה, משחקים הם מוקצה. וכעין זה דעת הגרע"י. (ולפוסקי אשכנז משחקים אינם מוקצה),
נחלקו רבני זמנינו אם חיבור של פאזל נחשב חיבור, וכן חיבור של משחקי אותיות שתוקעים כמין נעצים בלוח, נחשבים חיבור.
האוסרים: שש"כ (טז, כג), והוסיף (בהערה סב), שאין למחות בקטן. וכ"כ על פיו בס' שבת כהלכה (ח"ב, פי"ב הערה רל). וכן משמע מאג"מ יו"ד ב, עה (שאסר לצרף שני חלקים של דף קרוע, שעל ידי כך מתחברות אותיות ונקראות). וכן אסר במנו"א ח"ג כב, טז. וכן דעת ארח"ש טו, יג-טז (עפ"י רשז"א, וכן מבואר בבירור שבסוף הספר). ובמנחת איש כב, כא, כתב שראוי להחמיר. אמנם כאשר מחברים אותיות שלימות, כתבו ארח"ש טו, יז, ומנחת איש כב, כג, שמותר, כי עיקר כותב בעשיית אות ולא בחיבור אות לחברתה. ומה שאסרו מ"א וח"א לחבר אותיות לבגד, הוא בגלל קביעת הרקע של האות שעל ידו האות נראית, וגם על זה הרבה אחרונים חלקו (וכן משמע משש"כ ט, הערה מח; אשמרה שבת יב, ג; ארח"ש ע' תקעא). וכן דעת יסודי ישרון (ח"ה ע' 62 שבהוצאה החדשה) לאסור פאזל שחלקיו מתחברים זה לזה; וכ"כ נשמת שבת (ח"ז כרך ד, הלכות כתיבה ומחיקה, סימן קי); רבבות אפרים (ו, ר); הקטן והלכותיו (ח"א, עמ' שי, והוסיף שיש שהחמירו גם בלא חיבור); מנחת שי (הלכות שבת, עמ' שכד).
המתירים: הגרע"י (עפ"י בנו הרב אברהם), אלא שאחר בר מצווה אסור, כי חלקי המשחק מוקצה עפ"י שו"ע. וכך השיב הרב ליאור (אתר הישיבה), אבל מעל בר מצווה עדיף שימנעו. ובאור לציון ח"ב מב, ו, התיר לבנות קטנות, אולם לגדולים אסורים בטלטול משום מוקצה. וגם לבנים קטנים כתב שיש להימנע מלתת להם משחקים כאלה, שלא יתרגלו להתבטל מתורה בשבת. וכ"כ על פיו בספר יוסף דעת (ח"ב טו, ז). ובספר אוצרות משה (מערכת המשנה ברורה), התיר לגמרי, והבין שכך דעת שש"כ. וכ"כ בספר שבתותי תשמורו (ח"ב עמ' קמג). ובספר שלמי יהונתן (שמ, ד, ס"ק כה), נטה להתיר, והביא דעת המחמירים, וסיכם שהמיקל לגבי ילדים יש מקור לקולתו.
וכאשר האותיות כבר קבועות, ורק משנים את מקומן, אין איסור. וכ"כ בשש"כ טז, כד, להתיר לשחק במשחק חמש עשרה, מפני שהאותיות כבר קבועות שם. וכ"כ במנו"א ח"ג כב, יז. כיוצא בזה מובא בשולחן שלמה שמ, הערה כח, בשם רשז"א, שמותר לשחק בקוביה הונגרית. וכיוצא בזה היקל בציץ אליעזר יג, מד, לגבי מנעול מספרים.