שאלה
היי,
רציתי להתייעץ בדבר שמאוד מאוד מעיק עליי ולא נותן לי מנוחה כבר שלושה חודשים.
אני יוצאת עם בחור חרדי\דתי שלשנינו יש שאיפות של להתחזק עוד ועוד בעזרת ה' ולהקים בית חרדי בעזרת ה'.
עד לפני שיצאנו לבשתי מכנסיים, וכיום ביחד איתו התחזקתי ואני לובשת חצאיות.
מבחינתי זו ההזדמנות הנפלאה שניתנה לי, כבר ארבע שנים נלחמתי עם עצמי להפסיק מכנסיים ולהתחיל עם חצאיות.. עכשיו מפאת זה שפגשתי מישהו שזו הדרך שלו וזו הדרך שאני ורצה- החלטתי והגעתי למסקנה שזה הזמן.
מעבר לזה שזה תורם לקשר, אני רואה את התרומה יותר לצד שלי מכיוון שגם אם לא המשכנו את הקשר מכל סיבה שהיא.. אני בכל אופן חזרתי בתשובה ומשם הדרך היא רק לעלות בע"ה.
השבוע יצא לנו לדבר על הילדים שיהיו בע"ה, ואני טענתי שאני רוצה את הילדים חרדים ובמוסדות חרדים אך שיוציאו תעודת בגרות וכו'.. הוא טען שהוא רוצה שהם ילכו לישיבה במקום להמשיך ביה"ס תיכוני. מאחר שחשבתי שיכולים להיות בישיבה וגם להוציא תעודת בגרות טענתי כך. אבל עכשיו אני מבינה שזה לא ניתן וכמובן שאני בוחרת בישיבה ! זה מה שאני רוצה, ומשתוקקת שיהיה !
הזכרתי את עניין ה "ילדים לישיבה" מכיוון שזו אחת מהרבה סיבות שנוטות להכניס אותי ואותו ל "בלבלות", הוא מייד מהר לחשוב שאולי חזרתי בי ואני לא רוצה חרדי, ואני מיהרתי לחשוב "רגע, אם ההחלטה היא פה ישיבה או למודים אז כמובן שישיבה, אבל האם זה חייב לסתור בכלל?" .
הבנתי מהסבר שלו שזה סותר, ואין ספק בכלל שישיבה.
חוץ מה "בלבלה "הזו יש לנו עוד הרבה, כגון: בעיית אי דיבור על בעיות,מתי כבר אהיה צנועה בלבוש באופן שיציג אותי כחרדית,הבחור חושש לגבי
ההיכרות עם הוריו, שמא לא אהיה מספיק "חזקה "בשבילם, אני חושבת שהבעיה העיקרית של שנינו זו תכונת הבררנות וצורך שדברים יהיו בשלמותם.. אבל אנו כנראה נוטים לשכוח שיש דברים שהם אך ורק עניין של זמן. הוא יכול לתהות "וואי איך אודיע להורים שאני יוצא עם מישהי והיא לשידוך, ואז הם גם ירצו לראותה", ואני תוהה "מה אם זה לא ילך ואנחנו סתם גוררים זמן" ואלו שני דברים שרק הזמן יגיד לנו וימצא לנו את התשובה.
אני מודעת היטב לסיכוי הגדול שלנו להקים בית, כי אותן שאיפות יש לנו, רצון לקום במקום שלילדים יהיה מוצא לצאת לעבודה,למודים וכו'.. (שזה לא המושב שלי (: ) , משיכה,הבנה,כבוד וכו'...
מה שאני רוצה כבוד הרבה שתן לי עצות איך
תשובה
בעזה"י
שלום,
קשה מאד לתת עצה קונקרטית בלי לשמוע את כל הפרטים ובלי להכיר את הרקע של שניכם וכו'
לכן אומר דבר אחד כללי.
בני זוג צריכים לוודא שיש להם שאיפות וצפיות כלליות משותפות. לולא זה, כל אחד מתכווין הרי ללכת לכיוון אחר ואז לא ניתן יהיה להמשיך ללכת יחדיו גם בעתיד.
אם שניכם רואים עצמכם כחרדים או כבעלי שאיפה להיות כאלה- מצויין ובתנאי שמדובר על צפייה ורצון אמיתי של כל אחד מכם בנפרד.
אפשר וצריך לדבר על איך יראה הבית, אלו ערכים יובילו אותו, אלו דברים אתם רוצים שיהיו משמעותיים בבית משותף ואדרבה חשוב לוודא שהצפיות והתקוות זהות (או לפחות דומות מאד) לפני שמחליטים להתחתן.
אבל, זה לא אומר שכבר עכשיו צריך להחליט מה תלבשי לחתונת הכסף...
יש דברים פרקטיים, מציאותיים שתצטרכו להחליט כשתגיעו לרגע ההחלטה.
אפשר וצריך לסכם כי רוצים לשלוח את הילדים ללימוד תורני מעמיק- אבל לא נראה לי שצריך להתחיל לבדוק ישיבות ולדבר עם ר"מים עדיין...
אני חייב לומר שלעניות דעתי לא רק שניתן ללמוד בישיבה תיכונית תורנית גם לגדול בתורה וגם להוציא תעודת בגרות (ואני מכיר כמה וכמה תלמידי חכמים גדולים שעשו זאת) אלא שבאופן כללי יש ילדים שזה בונה את העולם התורני והרוחני שלהם בצורה רחבה יותר מבוססת יותר ועמוקה יותר- אבל המצב בעוד 15-16 שנה יכול להיות שונה מאד, תהינה ישיבות אחרות ונורמות אחרות ולא כדאי כבר עכשיו להתווכח על איזו ישיבה רוצים לשלוח את הבן...
לסיכום, לוודא שהציפיות, הערכים ועולם האמונה שאתם בונים הולך באותו כיוון. לבדוק את התפיסות המהותיות והערכים הכללים (גם כאן לא חייב להיות זהה לחלוטין)
החלטות מעשיות שנובעות מעולם הערכים- תחליטו כשתגיעו אליהן...
שיהיה במזל ובברכה
אור
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם