עשה לך רב ועבודה זרה..

לשואל שלום רב.
א. אל תתעצבן ואל תכעס. אינך חייב להסכים עם התנהגות זאת או אחרת, אבל אל תכעס. הרי גם על זה אמרו חז"ל - "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה". כתהיה נינוח, תוכל לנתח ולבקר תופעות אלה בהגינות ובצורה מאוזנת.
ב. חז"ל הרבו לדבר על כבוד התורה, גם בהקשר של כבוד לומדי התורה. על תלמיד חכם מופלג מברכים ברכה. כשיש עוצמה רוחנית גדולה, יש לכך השפעה רוחנית עצומה על הציבור כולו ובעיקר על מי שמתחבר אליו. זה נכון גם בכך שלומדים מתורתו, גם בכך שלומדים מדרכיו והנהגותיו וגם בהשפעה הרוחנית שיש לו על סביבתו. לכן ודאי שצריך לקום ולכבד תלמיד חכם שמגיע, כל שכן אם זהו תלמיד חכם שאתה קשור אליו כגון הרב שלך, רב העיר או השכונה, וכן ראש הישיבה או אדמו"ר וכד'. לכן גם נוהגים רבים לשיר ולשמוח כשרבם מגיע. (כמובן שאין צורך לצווח ולצרוח. אבל המרחק בין צווחות לשמחה אמיתית, פעמים רבות הוא בעיני המתבונן ותחושותיו האישיות ולא הבדל אמיתי...)
ג. שאלה אחרת היא מה שואלים את הרב. אכן אני מסכים שלא כל פיפס צריך לשאול את הרב, ודאי שלא בענייני החיים האישיים. מה לקנות והיכן לגור וכד'. אדם (אוזוג) צריך לשקול ולהכריע בדעתו. אמנם, כמו שאדם מתייעץ עם חבריו, ודאי שמותר לו להתייעץ גם עם רבו, שהוא חכם גם בענייני העולם ויש לו נסיון חיים רב. אבל ברור שאין כאן חובה, ואין כאן פסק הלכה. ובכלל עיקר השאלה לרב צריכה להיות ברוחניות, ענייני הלכה, מוסר, דרכי לימוד, אמונה והנהגה כללית, לא איזה אוטו לקנות. אבל כל זה לא הופך את הרב לעבודה זרה.
אסיים במה שפתחתי - בנחת.
בברכה
אפי קיציס