שאלה
אני אוהבת את אלוקים, מאוד
אני אוהבת את המצוות את הכל את כל התורה הקדושה שלנו,
אני יודעת שכל מה שהוא עושה זה הכל לטובה, הכל לטובתי וגם אם לא לפי מה שאני רואה זה תמיד מוביל לאנשהו למשהו טוב
ואני יודעת שתמיד צריך להיות שמחים, תמיד להתגבר על דברים שמעציבים אותך להיות חזקים כי יש לנו הכל, ותמיד צריך להסתכל על הכוס המלאה.
אני נתקפת בעצבות , משהו חזק וכואב עצב דיכאון, שפשוט בא לי לבכות לשבת ולבכות בא לי לבכות ואני לא יכולה כי אלוקים לא מרשה ואני עצובה ,פשוט ,סתם ככה כואב לי, אני מרגישה עצב כאילו הוא חלק ממני, ובא לי לבכות גם סתם ככה בגלל דברים שמדחיקים כי צריך להיות חזקים כי אסור להתקף לייאוש אבל עצוב
אני מצטערת על האורך
באמת שכן
נעמה
תשובה
בסד
שלום רב.
שורש ה[עצב] הוא [בצע].
החומר בעולם הוא הוא שורש העצב,(יותר נכון [אובדנו של החומר])
ברם [בשמחה] הם אותיות [מחשבה].
מקורה של השמחה הוא [הרוח.]
שאפי לרוחניות הביטי על הסיפוק הרוחני שבכל דבר (בחצי המלאה של הכוס)וכך תעלי על דרך השמחה לעד .
אמן.
בברכה