שאלה
שלום.
רציתי לדעת איך היהדות מתייחסת לדכאון וחוסר טעם בחיים בצורה כללית.
מה האדם יכול לעשות כשהוא לא יכול לראות משהו בחיים שייתן לו כח או או קצת שמחה
כשהכל חסר משמעות
ובנוסף טיפול 'פסיכולוגי' לא עוזר.
איפה יש התייחסות לנושא הזה אם יש בכלל.
תודה מראש
תשובה
שלום וברכה!
ידוע שחלק מרכזי ביהדות זה עבודת ה' בשמחה. שמחה פנימית אשר פורצת מהנפש פנימה ומאירה את האדם.
לעצבות ודיכאון אין מקום ביהדות, לעומת כאב בכי וחרטה.
ההבדל ביניהם פשוט, עצבות מורידה את האדם למטה, ואילו כאב וחרטה באים להרים את האדם מהמצב שבו הוא נתון.
אמונה יוצרת שמחה, כאשר מרגישים שהקב"ה נמצא בחיים שלנו ומלווה אותנו אין מקום לעצבות ודיכאון.
"עשה לך רב וקנה לך חבר" תנסה למצוא דמות תורנית שאתה מעריך, תשוחח עמו על העצבות שמקוננת בך, ואולי המצב ישתפר.
אם גם זה לא יעזור, בשום פנים ואופן לא להתייאש!!!
להמשיך ולחפש, להיות לוחם שאינו מפסיד בקרב "שבע יפול צדיק וקם".
בהצלחה...
אברהם קריספין
רב קהילה בישוב אדם