שאלה
שלום וברכה,
זה תקופה די ארוכה שאני פשוט עצובה, עצובה מהכל - מהלימודים, מהירידה שלי בעבודת ה', מהמצב בבית שמאוד לא תורם להרגשתי...
ולהתפלל לקב"ה שיעזור לי? כבר אין לי כוח. אין לי מצב רוח לזה. ובאמת...באמת שאני כבר לא יודעת מה לעשות... התוכל לעזור לי בשיבה לדרך המלך?
תודה.
תשובה
שלום רב.
ראשית יש לציין שקשה מאוד לתת תשובות בנושאים רגשיים מבלי להכיר את האדם שאליו מדברים.
אנסה לתת לך קווים מנחים שאיתם תוכלי להשתדל ולהמשיך הלאה.
שורש העצבות הוא מהמילה "בצע". ההסתכלות המודרנית המערבית והחומרית גרמה לנו להיות עצובים באובדנו של חומר. אולם כשנלמד להסתכל על העולם כרוח נעריך את ההשגחה של הבורא בעולם, נחוש את מציאותו, ונשמח על כל רגע שאנו בקרבתו.
שאיפתנו היא לרומם את החומר והמציאות כולה לדרגה רוחנית, לדרגה שאין בה עצב כלל.
אני מציע לך לשבת מול עצמך כמה שעות, לחשוב ולבודד מה הן הנקודות הגורמות לך לעצבות, ולרשום אותן על דף נייר.
לאחר-מכן תוכלי לשבת ולחשוב (לבד או עם חבר/ רק/ מורה קרוב) איך את עוקפת נקודות אלו. למשל, על-ידי יצירה בניין ועשיה יוצאים מתחושת עצב מריקנות.
בברכה ובהצלחה.