שאלה
שלום כבוד הרב!
מאז ילדותי וכן הלאה בתקופת התבגרותי הייתי חווה מן תקופות של עצבות עמוקה.
בעבר ייחסתי זאת לבעיות חברתיות, אישיותיות ועוד בעיות וקשיים שעמדו בפני אז כמתבגרת.
לאחר התיכון פניתי ללימודי במדרשה שם תחושת העצבות הוגדרה על ידי כחיסרון, "החיסרון הוא בהשכינה שהוא בחינת אלוהים...", מאז אני בניסיונות והתקדמות הדרגתית.
היום אני בת 21, אני מרגישה שכולי מוקפת רק בטוב: חברות מאוד טובות, משפחה טובה, המון פעילות, בריאות, התקדמות, הצלחה ועוד.
לאור מציאות זו עולה בי ביתר חריפות התמיהה על תחושת העצבות העמוקה, שהיא לא נעלמה ולא התכהתה.
האם אתה חושב שזו באמת הרגשה הנובעת מהיותנו בני אדם בעולם חסר, בלי יכולת שלמה להגיע לאלוהות? אם כן, אז איך אני מתמודדת עם עצבות זו ולא מגיעה לנפילה שממנה לא אוכל לקום?
יתכן שזו בעיה פסיכולוגית? אני מרגישה בסך הכל די מודעת לעצמי ומתמודדת עם תיקונים שאני צריכה לעשות באישיותי ורגשותי. אני לא יודעת מה לחשוב ומה לעשות. אשמח בכל ליבי לקבל תשובה מפורטת ואף אשמח אם תוכל להפנות אותי לאדם שיוכל ליעץ לי אישית.
תודה רבה רבה! מוריה.
תשובה
בסד
שלום רב.
מי אמר לך שאת עצובה??.. את כנראה יודעת!
אז תגידי מתי את שמחה?...את כנראה יודעת!
תלמדי מזה מה היא העצבות...והשמחה..
אומר שלמה המלך "יוסיף דעת יוסיף מכאוב.." האם לזה את מתכוונת?
או לעצבות המופיעה אחר כשלון?וא ואחר נפילה..?
אותיות ה עצב . הם אותיות בצע..
מזה למדו הוגי הדעות שלנו כי מקורו של העצב הוא החטא או החומר הכשלון.
לעומת השמחה שהיא הרוחניות ההצלחה ויצירה וההנאה הרוחנית מהלימוד או מהעבועה העצמית וכבוש המידות.
הכל ענין של "צבע " (אותיות עצב.)
תצבעי את חיך בצעב השמחה!!!
בצבע העשיה!
בצבע הלמוד והרוח.
בצבע החסד ולא בבצע הכסף!!
בצבע התשובה והעבודה על המידות ולא בעצב של הכשלון ...כי שבע יפול צדיק וקם....
(אם תרצי שאפנה אותך לטיפול ויעוץ ונושא חזרי אלי בשאלה נוספת .)
בברכה והצלחה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם