שאלה
שלום לרב,
אני תלמיד באחת מישיבות ההסדר במרכז הארץ בשיעור ו'
זיכני ה' בחסדו בקול נעים וביכולת לשמש כשליח ציבור וכקורא בתורה בשבתות ובחגים. גם בימים נוראים כבר שימשתי כחזן בשירותי הצבאי ובמניינים במושבים ובקיבוצים חילונים. אני משתדל ככל הניתן שלא לעשות "מלאכה" זו לשם כבודי ח"ו, אלא לכוון לכבוד שמיים כדי להעלות את הציבור בתפילתו ולחבר את ליבו לעבודת ה'. יודע אני שכל כשרוני הוא רק ממה שחנני ה' ואני באמת מרגיש שזהו רצונו ממני בעולם, שאשתמש בכשרון זה לעבודתו.
עתה בלומדי הלכות תפילה ראיתי שפסק בשו"ע (או"ח נ"ג) שמי שיצא עליו שם רע אפילו בילדותו אין ממנין אותו לשליח ציבור. וברמ"א שם שפסק דכל שעבר במזיד אין מעלין אף דחזר בתשובה כיוון דמכל מקום בילדותו יצא עליו שם רע. ובמשנ"ב שם (ס"ק כב) בשם המג''א והאליה רבה פסק שלמעשה יש להחמיר רק בתענית ציבור בימים נוראים, אך בשאר ימים לכתחילה לא, אך בדיעבד כן.
ואני כשומעי את דבריהם חרד לבי ואבוש, כי בעוה"ר נפלתי בעברי נפילות בפגם הברית, ונתנסיתי בנסיונות קשים ומרים. במאמץ גדול והרבה סייעתא דשמיא חזרתי בתשובה שלמה, וכיום למדתי להתמודד עם הדברים, ואף שיצרי מאיים לעתים לגבור עלי, אני יודע שהקב"ה לעולם לא עוזב אותי ומסייע בידי להתגבר במלחמה קשה זו. מובן שכל זה לא נראה מעולם כלפי חוץ ומעולם לא סיפרתי לאיש על ההתמודדויות הקשות שאני עובר.
אך האם עתה, בלומדי הלכה זו, עלי להימנע מלהיות שליח ציבור? אינני מסוגל אפילו לדמיין דבר זה כי בנפשי היא. אני באמת מרגיש את החיבור להי"ת ואת היכולת שלי לעזור ולתרום דרך עבודה זו בכשרון הזה שבורכתי בו. מנעוריי חלמתי על היום בו אזכה להיות שליח הציבור ב"ונתנה תוקף", במקום בו לא הייתה שום חציצה בין הפה לבין הלב, במקום בו הרגשתי בהרגשה ברורה שתשובתי עולה לרצון לפני אדון כל. האם נסגרה דלת תשובה בעדי בעניין זה?
מצפה לתשובתו בלב נשבר,
.........
תשובה
שלום
אשריך שכך אתה מרגיש. כזה ראה וקדש, כך עומדים בהכנעה ושפלות רוח לפני המקום ב"ה. לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה.
אין כל איסור הלכתי שתיגש להיות ש"ץ, לא בימות החול ולא בימים נוראים (-כמובן יש להעדיף אדם נשוי בימים אלה).
ולפני שאתה חזן, תהרהר בתשובה מספר דק', ועל כך נתקנן היה"ר הידוע לש"ץ לפני חזרת העמידה בימים נוראים.
בימים נוראים אם יש בך טומאה מסויימת תטבול לפני החזנות (לא ביו"כ עצמו כמובן).
כל טוב