על החברה הדתית - צניעות

שלום רב

ניכר מהדברים שכתבת שיש לך הגיון בריא, ואכן בחלק מהדברים שכתבת אתה צודק. אין כל סיבה להעמיד את קיומו של קשר בין בני זוג על עניינים חיצוניים - מכנסיים/גודל כיסוי הראש וכו'. אלה הם אכן דברים שוליים, ואם מישהי לא מקפידה על קלה כחמורה בהלכות לשון הרע מאוד ייתכן והדבר חמור יותר ממי שהולכת יום-יום עם מכנסיים ברחוב.

אך איני יכול להסכים עם מה שעומד מאחורי דבריך, שהתורה נעצרת במוסר האנושי והטבעי. אכן הם דברים מכוננים, והתורה יכולה להתקבל ע"י עם ישראל רק לאחר שרכשו את דרך הארץ הטבעית. אך התורה לא מהווה חלל ריק במוסר, אלא מכוונת את דרך המוסר גם בפני עצמה (איך אדם צריך להתנהג כדי להיחשב מוסרי), וגם בעניינים אחרים שהם לא טבעיים כ"כ למוסר - כמו שבת, כשרות, צניעות וכו'.

שם התורה נכנסת ומהווה את השינוי הגדול שעובר אדם דתי. הוא לא רק אדם טוב, אלא אדם צדיק. הוא לא מקפיד רק על לא לבזות את חבריו ושיהיה לו לב טוב, אלא הוא גם שומר על הלכות הצניעות קלה כחמורה.

לכן מישהי שהולכת עם מכנסיים או מצהירה שתלך עם כיסוי ראש לא מלא, לא ההצהרה הזאת שלה היא העיקר, ולא הסממן החיצוני שהוא מבטא, אלא מה שעומד פנימה בתוך ליבה שגורם לה לומר זאת. בחורה שלא מוכנה לשמוע להלכה בתחום הצניעות, עלולה להעלות את חששו של זה שבא לצאת איתה שהיא לא מקפידה גם בדברים אחרים.

יתכן ויצאת עם בחורות שאינן מוסריות, ויתכן שזאת שיצאת איתה היא מאוד מוסרית, אבל זה לא הופך אותה לדתיה יותר - מקסימום לבחורה טובה. אם אתה מחפש שילוב של דרך הארץ יחד עם חיי תורה - עליך לחפש מישהי שהיא עם לב טוב, וגם שומרת תורה ומצוות ומקפידה על קלה כחמורה. זהו השלב השני והמשמעותי שחידשה התורה.

לגבי נגיעה בבנות - אם אתה חושב שהעניינים החיצוניים (מכנסיים) הם לא משמעותיים בבחירת בת זוג, מדוע העניין הכי חיצוני בעולם - איך זה מרגיש לגעת בה - כן חשוב?
בנוסף, אתה מעמיד את הגבול בנגיעה בה, אחד אחר יעמיד זאת בחיבוק, אחד אחר בנשיקה ואחד אחר יגיד שאי אפשר בכלל לבחור בת זוג בלי לחיות איתה לחלוטין. איפה הגבול?
התורה קבעה את הגבול בנגיעה, והעמידה את הקשר הזוגי כמיועד להתמלא בכל רבדיו (הנפשיים והגופניים) רק לאחר החתונה. כל החלטה אחרת מושפעת מדעותיו של האדם. אם אנו רוצים להיות מוסריים באמת ואנשי תורה בכל גופינו - עלינו להקשיב לגבול ששמה ההלכה.

אריאל
(המשיב אינו רב)