שאלה
לאחרונה חלה הדרדרות קלה בנושא האמוני שלי בחיים:
פעם, הייתי מרגישה משוחררת ומתפללת בכיף ושמחה, ומקפידה במצוות, באהבה, ובזכות כך, נדמה לי, הוצאתי הישגים מעולים בלימודים.
כעת, יש לי המוון עיסוקים אחרים שכאילו דוחפים את מרכז החיים-האמונה, לצד:
מזלזלת בתפילה ובברכות וכו'.
מה עלי לעשות, לחזור לאותה תמימות ושמחה כמו אז?
עוד שאלה:
האם מותר לצאת לטיול בשטח לזמן ממושך עם בנים?
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
אין תחליף לעמל וליגיעה. תתפשי את עצמך ותעמלי ותתחזקי ותחזקי את האישיות שלך.
חולשה ורפיון זה תופעה טבעית אצל כל בני האדם .ואנו נדרשים [להתאמץ ]ולעבוד קשה על מנת להשיג איזה דרגה רוחנית.
דעי לך כי החיים הם כמו באופניים:
אם קשה-סימן שאת נמצאת בעליה ,
אם קל-סימן שאת נמצאת בירידה,
ואם עומדים במקום-נופלים... .
אסור לעמוד במקום!!!!
העמידה במקום היא הנפילה הגדולה.אתץ צריכה להיות במצב של עליה והתמודדות אפילו שזה קצת קשה. כי הקושי הוא הוא המאתגר להשיג את היעד הרוחני.
ומי שעומד במקום ולו לזמן קצר ביותר-נופל.
אבל גם מי שנופל יכול לקום "אל תשמחי אוייבתי לי כי נפלתי-קמתי. כי אשב בחושך- ה' אור לי"
היכולת לקום היא המתנה הגדולה שנתן לנו השם. היא מתנת התשובה.
כדאי לך ללמוד עם חברה או לשמוע שיעור בספר" אורות התשובה" זה ספר מקסים!!
ועוד נקודה- תשתדלי לשמח את עצמך ולא ליפול למרה שחורה ולעצב.תתחילי את היום עם חיוך כמו בשיר של נאור חיוכים אני מצרף לך את השיר בסוף התשובה.
2)אסור.
*****************************************
אם עולה השמש ובכל בוקר חדשה היא
אם הפרחים סתם מחייכים את העולם
אם מתגלגל הגל מצחוק עד השמים
אז למה גם אנחנו לא נצחק עם כולם?
אם יש עוד קרקסים וליצנים ולא בסתר
אם צחוק הילדים נשמע צלול ולא רחוק
צוחק השוק, הים,הפעמון של בית הספר
אז למה גם אנחנו לא נלמד לצחוק?
כדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים
לא לקמץ בחיוכים
והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב
כדאי לצחוק ולחיך נסו רק פעם
כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב
צריך קצת לחייך, מותר לכעוס
אך בזהירות לא להרוס
אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר
אפשר לחלום ולקוות נסו רק פעם
אפשר לצחוק ללא סיבה, אפשר גם לשיר.
אדם הולך בעיר, והיא שלו והיא זרה לו
והוא שותק והעולם כולו שותק
לפתע בדיוק מולו תינוקת התחייכה לו
והאדם צוחק והעולם כולו צוחק
ושוב נושקת שמש את העיר המאוהבת
גל שובב וקל נושק לסלע שוב ושוב
האור נושק לצל והפסים את הרכבת
רק אנו שוכחים מה שכל כך כל כך חשוב
.