עין הרע

לשואלת שלום רב.
התפישה היהודית היא שאדם נידון על פי מעשיו. הקב"ה בוחן כל אדם, את העבר שלו ואת ההוה שלו, מה מגיע לו ומה הוא מסוגל לשאת, ועל פי זה נקבעים גורלו ונסיונותיו. ואם אדם רוצה לתקן את גורלו, הרי כך אנו מתפללים בתפילה - "ותשובה ותפילה וצדקה, מעבירין את רוע הגזירה". משמעות הדבר בהיא שכאשר אדם רוצה לשנות את גורלו, עליו לתקן מעשיו ולחזור בתשובה, עליו לפנות לקב"ה ולהתפלל, וכן עליו להרבות בצדקה וחסד. לכן אין לחשוש מדברים מיסטיים, ואין לתלות בהם את צרותיו של האדם. כאשר שמעי בן גרא קילל את דוד וזרק עליו דברים, דוד לא שם שום אלא אמר שה' אמר לו לקלל. כלומר הוא ראה את זה כתוצאה ממעשיו וחטאיו ולא חיפש דברים מיסטיים חיצוניים שפוטרים אותו מאחריות.
ומכאן לעניין הקנאה. גאווה היא בעיה קשה מאד. כאשר אדם מתגאה, זה פוגע קודם כל בו עצמו, ומצד שני זה עלול לעורר כעס ומדנים בינו לבין חבריו. לכך קוראים לפעמים עין הרע. כלומר אין כאן משהו מיסטי שמשפיע אלא משהו ממשי חברתי בין אדם לחברו.
ולסיםאומר שוב "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" (ולא חמסה או זריקת מלח...)
בברכה
אפי קיציס