שאלה
שלום רב,
יש לי שתי שאלות:
א. בתקופת הסנהדרין, עיבור השנה היה נעשה רק בסוף חודש אדר, לאחר שכבר נחוג פורים (רק בתקופת בית שני, כמובן) וצויינו כל האירועים שבחודש אדר, ולמעשה בחודש אדר ב' לא נחוג שום דבר. לעומת זאת- בימינו, חודש אדר א' הוא ה"ריק" וכל האירועים הקבועים בחודש אדר (פורים, ימי הולדת וכו'...) מצויינים בחודש אדר ב'. למה היום החודשים, כביכול, התחלפו בחשיבות שלהם?
ב. ב"פיטום הקטורת" כתוב "368 מנים היו בה, 365 כמניין ימות החמה, מנה בכל יום..." אם הלוח העברי מכוון על-פי הירח, ובו יש רק 355 ימים בשנה (שנ"ה ימים), איך היו מקריבים 365 מנים, מנה אחד בכל יום?
תודה והמשך יום נעים.
איתן
תשובה
א. זה לא נכון , חגגו פורים פעמיים, כך מוכח מסוגית התלמוד במסכת מגילה אין בין אדר שני לאדר הראשון....
עיין בהרחבה בקישור הבא
http://www.ypt.co.il/show.asp?id=25688
ב. הלוח העברי בנוי גם על החמה וגם על הירח. לכן יש שנה מעוברת. בכל מקרה כתוב בפיטום הקטורת מניין ימות החמה, לא כתוב מניין שנה, וניתן לומר שהכוונה למניין מחזור הימים שכדור הארץ מסתובב סביב החמה.