שאלה
שלום לכבוד הרב, שמי ס., בת 20.
השאלה הזו קיימת בי זמן רב:
כבר תקופה מסויימת שאני מתמודדת עם ריחוק ממישהי שמאוד משמעותית לי ועזרה לי רבות בעבר, אני אוהבת אותה מאוד,ויש ביננו קשר טוב. ומפני מחלה קשה של אימה היא איננה פנוייה כלל, נפשית ופיזית לכל ה'עולם' מסביב, ואני בתוכו.
עם כל הקושי שקיים (במיוחד רגשית), לקחתי זאת כנסיון וכהזדמנות להתקרבות אמיתית וחזקה יותר לקב"ה, בעצם..דיבור ישיר איתו, בלי שליחים..
זה התבטא במיוחד בקבלת החלטות משמעותיות- שהחלטתי בעיקר ע"י דיבור איתו, אם לא רק.
שאלתי היא- האם זה נכון לבקש ולרצות כשאיפה- לדבר ולהתייעץ רק עם הקב"ה, בלי שליחים בשר ודם? הרי ידוע שזו דרגה של צדיקים, כמו שיוסף הצדיק נענש על כך שביקש את עזרת שר המשקים/אופים (-לא זוכרת..) (ראיתי פירוש של רבנו בחיי על כך) או שזה משהו ששייך רק לצדיקים, ואנו, דווקא בגלל היותנו אנשים פשוטים מחוייבים להיעזר אחד בשני, כמובן ע"י זכירה תמידית שכל העוזרים=שליחי הקב"ה,
ידוע לי שזהו גם עניין של גבולות, עד כמה וכו.. אך האם אני יכולה לקבוע שזהו נסיון והקב"ה לא רוצה שאיעזר בבשר ודם כרגע?
תודה מראש לכבוד הרב.
תשובה
לס. שלום רב
אינני בטוח שהבנתי את השאלה, אך אנסה לעשות סדר בדברים ואולי בכך תהיה תשובה לשאלתך.
נחלק את הדיון ל-2 סוגים. כאשר השאלה היא בתחום המקצועי עלינו לפנות לגורם המקצועי המוסמך ולשאול אותו. כך למשל אם התקלקל האוטו, ברור שלא נסתפק בתפילות ובפניה לקב"ה, אלא נפנה למוסך. כך גם כאשר נשברה לאדם היד או שחלה במחלה אחרת, נתפלל לקב"ה אך גם נלך לרופא שיטפל בנו ויאמר לנו כיצד לנהוג. כך גם כאשר יש בעיה חינוכית עם ילד שאיננו מצליחים להתמודד איתה בעצמנו נפנה לאיש המקצוע שייעץ. וכן אם יש בעייה משפטית או כלכלית.
כאן שייך לאמר שרק אנשים מיוחדים אל להם להסתמך על שיקולים אנושיים. כגון אסא המלך שננזף על שהסתמך על רופאים. צריך לזכור שאז יש שכינה גלויה, יש בית מקדש, ובעיקר יש נבואה והיה עליו לשאול קודם את הקב"ה דרך הנביא למה השם מביא חולי על מלך ישראל. לא כן אנחנו. אצלנו כשיש בעיה רפואית אנו מתפללים, עושים חשבון נפש ותשובה, אבל במקביל חייבים ללכת לרופא.
לעומת זאת כאשר נדרשת הכרעה אישית, כגון לגבי מציאת בן זוג או בחירת עבודה וכד', כאן העניין אחר. כאן האדם בסופו של דבר מכריע בעצמו. כאן המקום לפנות לקב"ה שיסייע בידו להחליט ויורה לו את דרכו. אמנם וודאי שכאשר קשה לו לאדם להחליט יכול הוא לפנות לנפש קרובה שתעזור לו לבחון את עצמו באופן אובייקטיבי ולהכריע. אך בסופו של דבר האחריות היא שלו וההחלטה היא שלו. ולכן הדבר תלוי בך להחליט ולהכריע באותם החלטות משמעותיות, ואין בכך שום בעיה. פני לקב"ה התפללי אליו והחליטי כפי שליבך בוחר. ומאידך, כאמור, אם בוחרת להתייעץ עם נפש קרובה או סמכותית, אין בכך שום פגם., כל עוד את זוכרת שההחלטה והאחריות היא שלך.
האם עזרתי?
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם