שאלה
שלום וברכה לכבוד הרב
אני לא יודע איך להתחיל אך אני ינסה לתמצת
יש בי אהבה כל כך גדולה לבורא עולם אני כל כך רוצה לעשות רק טוב לעשות את מה שציוונו, אחרי הכול הוא זה "שקידשנו במצוותיו"
אך אם זאת כל מה שאני עושה זה רק רע ממש רע כל הזמן!!! אני לא יודע איך להמשיך
אני נורא רוצה לעשות טוב לקיים את המצוות שנתן לנו
אך מצד שני הייצר לא נותן מנוח ולו לרגע קט אחרי כל נפילה אני מרגיש כאב כל כך גדול אומר לעצמי שדייי יותר זה לא יקרה ואז שוב עוד נפילה ועוד נפילה...
יש רגעים שאני פשוט חושב טוב מותי מחיי מאשר למשיך לחיות ואז גם להמשיך לחטוא
אני כול פעם אומר לעצמי זה לא יקר לא יקרה יותר אך לא עבר זמן ושוב זה קורה
האם אפשר לתקן עוול כל כך גדול אשר עשיתי!!
נ.ב
אני כותב את השורות הללו עם בכי וכאב לב גדול תודה לרב על הזמן
תשובה
כמעט כל עוול הוא בר תיקון כבר בעולם הזה, למעט מי שקיפד חייו של אדם אחר או מי שהוליד ממזר בחטאו.
כדי להתקדם עליך לעשות יום יום דין וחשבון לעצמך על מה עשית ומה יכולת לעשות ומה אתה מצפה שתעשה חר כדי לא לחזור על אותה טעות בבחינת "על כן יאמו המושלים המושלים בואו חשבון" .
אם תתן ליד ההמקרה היינו זרם החיים השוטף להחליט בעניין "ללא חשבון נפש) אכן תמשיך להידרדר כיוון שאין לך תכנית עבודה.
בהצלחה!