שאלה
בס"ד.
שלום! נושא העולם הבא מאוד מעסיק אותי בעיקר בתקופה האחרונה.והתעוררו בי כמה שאלות בנושא, ואשמח אם תוכל לעזור לי בהוספת ידע וחיזוק האמונה בבוראי.
1. מדוע אין מתאבלים בדיוק 30 יום על המת? גם לא שנה במלואה אלא 10\11 חודש?
2. הרי יודע שעם עליתנו למרומים נעבור כולנן 11 חודש בגיהנום[-גם הצדיקים,כולם] והרשעים 12 חודשים, השאלה שלי מדוע לכולם יש צרוך בכך ולא ישר לגן עדן?
3.מדוע אסור לבן להתאבל על אביו 12חודש או לקרא לו רשע (על אב אשר היה פושע,מאפיונר..)?
4. אדם אשר אביו נפטר והוא עולה חדש ואינו יודע לדבר עברית,האם מותר לבנו להגיד קדיש על אביו [כביכול על הסבא]?
5.כולנו זכאים לתחיית המתים אך אלו שלא יקומו הם אינם מאמינים בתחיית המתים השאלה שלי איך יתכן דבר כזה כאשר כי יהודי הוא מאמין בשורשו גם אם הוא מתכחש לזה הרי כולנו מאמינים כמו שהקב"ה אמר למשה בזמן שהוא טען שבני ישראל לא יאמינו לא שיש את הקב"ה כמושיע לשיעבוד שלהם במצרים ואז הקב"ה אמר למשה 'הם מאמינים בני מאמינים' אז איך יתכן מצב שאין מאמין אשר אין לו זכות בתחיית המתים?
6.אנשים אשר תרמו איברים מגופם למטרת הצלת נפשות איך הם יקומו בתחיית המתים? וגם אנשים אשר גופם נאכל מתחת לאדמה איך הם יקומו לתחיה?
7.אורך קיום העולם כולו הוא 6 אלפים שנה- ישנו מצב\אפשרות שזהו בעצם הגאולה שלנו כי אז אנחנו נחזור לעלום שכולו טוב בדיוק כמו שחייו פה אדם וחווה ב'גן עדן' עד לפני החטא,אולי זה בעצם תחיית המתים??[-מקווה שהצלחתי לנסח את השאלה הזו בצורה ברורה]
תודה על הסבלנות וסליחה על הטירחה,
בציפיה לגאולה שלמה!
תשובה
בסד
שלום רב.
אנני יודע לענות לך על השאלות כי עדיין אף אחד לא קם לתחיה והעיד וסיםר לנו מה התהליך בדיוק..אבל חכמנו למדונו כמה כללים בהלכות אבלות והם 1. האבלות בראש ובארשונה היא התיחסות ותרגום למצבו הנפשי של האבל !!אף אחד לא יכל לכפות על המתאבל לעשות דברים משמחים בניגוד והרגשתו.
2. חכמנו הכנסו את האבלות למסגרת! מסגרת של זמנים ומעשים כדי למנוע אבלות מתמשכת ודיפרסיה עמוקה.
2.קרובי הנפטר החיים ינציחו את זיכור של קרובם המת וילמדו ממעשיו הטובים כדי להמשיך את דרכו.
4 הבנים והבנות חיבים במצוות כיבוד הורים ..גם אחרי המוות של הוריהם.וחכמנו קבעו גבולות וכיבוד זה .
ועכשיו נתיחס לשאלות.
1. דיני אבלות נחלקים ושבעה ימים של אבלות קשה , שלושים יום של אבלות חלקית (לבנים תיספורת וכדומה.)
ושנים עשר חודשים ועוד חלק קטן יותר של האבלות (על ההורים בלבד.) הקשור לשמחה.
והכל קשור וצמוד למצב הפסכולוגי של המתאבל ,מתוך מגמה למסגר את תחושות האובדן הקשות.
2. בענין הקדיש קבעו חכמנו כי 11 חודש בעצם יספיקו לכך.(לא משנה כרגע הסיבה.)
3.בענין תחית המתים ----[כולם יקומו עם גוף חדש ובריא .] גם אם חלילה נקבר האדם באופן חלקי ,(מסיבות שונות.)
ובילע הממת לנצח .
א מ ן .
בברכה