עבודת ה'

שלום
באופן כללי כתב הרמב"ם (תשובה ג, א) מי שזכיותיו יתירות על עונותיו, צדיק. ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו, רשע. מחצה למחצה, בינוני. אך הוא מוסיף ושקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות, אלא לפי גודלם. יש זכות שהיא כנגד כמה עונות, שנאמר: "יען נמצא בו דבר טוב" (מלכים א יד, יג). ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות, שנאמר: "וחוטא אחד יאבד טובה הרבה" (קהלת ט, יח). ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות, והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות. ובספרי רבי צדוק הכהן מלובלין כתב שהאדם בעוה"ז לא יכול לדעת האם הוא באמת מכוון לשם שמיים או שמא יש במעשיו נגיעה אישית ולכן אינם רצויים וכתב שאין לראות בסייעתא דשמייא עדות לרצון ה' כי לפעמים "בדרך שאדם הולך מוליכין אותו" זאת אומרת שיש לו הצלחה אך זה עדיין לא רצון ה' . לכן באופן כללי אדם יכול לשער את מדרגתו אבל מאחר ואין הוא מכיר את כל החשבון לעולם יראה עצמו כאילו הוא בינוני כשכל מעשה עלול להכריע את הכף. ואפילו רבי יוחנן בן זכאי אמר על עצמו לפני מותו שני דרכים לפני ואיני יודע להיכן מוליכין אותי . רמז מסוים כתוב במסכת אבות (ג, י) הוא היה אומר, כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו; וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו, אין רוח המקום נוחה הימנו.

בברכה
אייל משה