עבודה? לימוד? חרדיות?

שלום

יש להפריד בין תחילת החיים לבין עיקר החיים.

בתחילת החיים וגיבוש האישיות, בגילאי 6-23 בערך, יש חשיבות גדולה לעיסוק רוב היום בתורה, כל אחד לפי רמתו.
האישיות נבנית בתורה, ביראת שמיים, בצורה כזו.
'תורה' כוללת כמובן את המדעים כולם ביחס הנכון אליהם, וכמובן זה אינו סותר לימודי מבחן לבגרות וכדומה, אלא יחס נכון של עיקר וטפל.

בשאר החיים, יש לנהוג כפי שנהגו כלל ישראל בכל הדורות.
עד לפני 200 שנה בערך, לפני הופעת ק' מרקס, לא היו בישראל חרדים או חילונים. לא בימי המקרא והמשנה ולא בימי הגלות.
כלל ישראל עבד ולמד, ולא ראה סתירה בין הדברים.
גם היחס לחיים הכלליים לא היה מנגד את הקודש, לא היה על חשבון הקדושה, אלא חלק מהביטוי שלה.

החל מהופעת מרקס, ותופעת החילון העולמי, החלו בישראל שתי תופעות מוזרות, כראקציה האחת לשניה-
החילוניות, אשר בעטה בקודש, והחרדיות, אשר חרדה מהחילוניות, ופרשה מהחיים הנורמאלים.

שתי תנועות אלה הם אפיזודות חולפות וכואבות.

אני מציע לך לדבוק בדרכם של ישראל, ובהדרכת התורה-
'ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך'.
קדש את חייך בתורה, לא לפרוש מהחיים או מעבודת הכפיים, אלא לראות בהם חלק מהמימוש הגדול של הקודש.

כמובן, יש ת"ח גדולים שתורתם אומנות שהם צריכים ללמוד כל חייהם, אך זו אינה הדרכה לכלל.

בהצלחה