עבודה בגמרא

שאלה

בס"ד

כבוד הרב,

במסגרת חוברת שאנו מכינים במסגרת הלימודים בשם "במשעולי התורה" בישיבה התיכונית "שעלי תורה" רמת בית שמש. ראינו לנכון לשלוח לרב עבודה שעשינו. השנה החוברת תהיה על פרק ראשון במסכת ביצה.

העבודה מסכמת נושאים הלכתיים בפרק.

המוצא תפילין בשבת

ראשי פרקים

א'- הסבר המקורות במסכות ביצה ועירובין

ב'- מהות השמירה

ג'- הדין בזמן הזה.

פרק א'

גמרא: (ט"ו.)

"היה בא בדרך ותפילין בראשו. ושקעה עליו החמה, מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו. היה יושב בבית המדרש ותפילין בראשו, וקדש עליו היום- מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו.

מתיב רב הונא בריה דרב איקא: היה בא בדרך ותפילין בראשו וקדש עליו היום- מניח ידו עליהן עד שמגיע לבית הסמוך לחומה. היה יושב בבית המדרש וקדש עליו היום- מניח ידו עליהן עד שמגיע לבית הסמוך לבית המדרש?!

לא קשיא. הא דמנטרא, הא דלא מנטרא. אי דלא מנטרא, מאי איריא בראשו? אפילו מחתן בארעא נמי, דהא תנן: המוצא תפילין מכניסן זוג זוג? לא קשיא. הא דמנטרא מחמת גנבי ומחמת כלבי, הא דמנטרא מחמת כלבי, ולא מנטרא מחמת גנבי.

מהו דתימא: רוב ליסטים ישראל נינהו, ולא מזלזלי בהו, קא משמע לן."

הסבר הגמרא:

אדם הלך בערב שבת בדרך ותפילין בראשו. ( בזמנם הלכו כל היום עם תפילין ולכן היה מעוטר בתפילין). כשנכנסה שבת (ואסור בשבת לטלטל תפילין) יניח ידיו על התפילין בכדי שלא יראו הרבים עד שחולצם בביתו וכן לגבי המקרה השני שלמד בבית המדרש בערב שבת ושקעה עליו החמה.

מקשה על כך רב הונא בנו של רב איקא: למדנו שאם היה בדרך ותפילין בראשו ונכנסה שבת, מניח ידו על התפילין וחולצם בבית הסמוך לחומה ואם היה יושב בבית המדרש חולצם בבית הקרוב לבית המדרש ואם כן אין מוליכן עד ביתו אלא רק לתוך העיר?!

הגמרא עונה: אין זה קשה. אם התפילין נשמרות בבית הסמוך לעיר – מניחם שם ואם אינם נשמרות שם בבית הסמוך לעיר צריך להוליכן עד לביתו.

מקשים על התירוץ: אם זה באופן שאין התפילין נשמרות בו, מה שייך דוקא לומר שתפילין בראשו, הרי אפילו אם היו מונחות על הקרקע היה צריך ללובשן ולהביאן לבית, שהרי במשנה שנינו שהמוצא תפילין בשבת בשדה- מכניסן עליו, היינו נותן בראשו ובזרועו כדרך הנחתן בחול (רש"י)?!

הגמרא מתרצת: אין זה קשה. במקרה הנ"ל מדובר שנשמרות מחמת גנבים ומחמת כלבים ואז אינו צריך ללובשן ולהכניסן אא"כ כבר מונח על ראשו אך

תשובה