שאלה
שלום רב,
יש לי חבר חילוני בעבודה, שמפקיד לאכול בשר כשר, לצום ביום כיפור ולהתפלל בכל התפילות ביום כיפור, וגם בראש השנה. הוא מתעניין ולומד גם פרשת השבוע, והשבוע קרו שני דברים:
א. הוא הכריז כי הוא אמנם שומר על דיני כשרות בענייני בשר, אך הוא אוכל
במסעדות בשריות לא כשרות כי כל הבשר המיובא לארץ הוא כשר ולכן
לא בעייתי לאכול שם.
ב. הוא קורא פרשות שבוע, אך עדיין דבק בענייני כפירה, ותוהה בעצמו
מדוע ספר התורה אינו אוסף של סיפורים, שנכתבו ע"י בני אדם?
בפרשת האזינו הוא ציין את ההבדל בין להאזין (שמיעה הכוללת הפנמה)
לבין לשמוע (שמיעה ללא הפנמה), אולם השבוע בפרשת בראשית
קראנו בפרק ד' פסוק כה בהקשרי למך את המילה לשמוע וגם האזנה
באותו פסוק - והוא טוען כי משמע שזאת הייתה שפת יום יום ואין כל כך
הבדל אם פעם כתוב שמיעה או פעם כתוב האזנה כי זה כתוב באותו פסוק
אשמח לשמוע כיצד מתמודדים עם שאלות כאלה,
איך אני אמור להשיב בדרכי נועם,
אשמח אם תוכלו לענות בהקדם,
תודה רבה, שאול
תשובה
שלום וברכה
א. אין זה נכון כי מסעדות בשריות לא כשרות מגישות אוכל כשר. הדבר לא נכון גם מצד העובדה שיש בשר לא כשר רב המגיע לא דרך יבוא למסעדות, וגם שבדרך כלל הכלים של מסעדות אלו אסורים לחלוטין עקב דברי איסור שנעשו בהם, ועל כן אסור ממש לאכול במקומות כאלה.
ב. העובדה כי אדם מתלבט ביחס לתורה – לא הופכת אותו לאפיקורוס. אם הוא יגיע למסקנה כי התורה היא אוסף של סיפורים שנכתבו בידי אדם – אין הוא יכול להיחשב עוד כמאמין. לעומת זאת, לגבי הפרשנות של מילים – בכלל יכול להיות שהוא צודק, ושאין לדייק את ההבחנה שבין "האזינו" ל"ותשמע". זו אפילו הייתה שיטת רבי ישמעאל, והוא קבע שדיברה תורה בלשון בני אדם.
לדעתי, אינך חייב להיכנס עימו לפולמוס, אלא להציג את הדברים בצורה הפשוטה, והוא צריך להחליט על דרכו.
כל טוב ויישר כוח