שאלה
שלום לכבוד הרב!
1. אני מתפללת ערבית בערבים ובימים אלה אני מוסיפה כמובן את ספירת העומר. אני נוהגת להגיד את כל מה שכתוב בסידור (אשכנזיה, נוסח ספרד) בכל הנוגע לספירת העומר, כולל את הרחמן, למנצח בנגינות, אנא בכוח וריבונו של עולם. כשאני הולכת לבית הכנסת ביום שישי בערב ובמוצ"ש, אומרים את הברכה של הספירה, את הספירה עצמה, ואז ממש במהירות את החלק האחרון (אני לא יודעת מה בדיוק הם משמיטים ומה אומרים בחלק האחרון) ומיד לאחר מכן את עלינו לשבח. הבעיה היא שכמה שאני מנסה להדביק אותם, אני לא מצליחה. ואז יוצא שאני אומרת ממש מהר את החלקים האחרונים, יותר מדי מהר, ובגלל שכשאני עוד באמצע "ריבונו של עולם" הם כבר כמעט בסוף עלינו לשבח, אני גם ממש אומרת מהר את עלינו לשבח. השאלה שלי היא מה לעשות-האם להמשיך להגיד מהר את כל החלקים הללו, או לוותר על משהו ולהגיד לאט יותר ובטח ובטח בכוונה גדולה יותר את עלינו ואת חלק ממה שאחרי הספירה? ובכלל, האם בדר"כ אומרים בתפילה בביה"כ את כל החלקים או רק חלקם ולכם אני לא מספיקה?
2.סתם שאלה כללית בנוגע לתפילה-הרבה פעמים, במיוחד בפרקי תהילים, יוצא שאנחנו אומרים כאילו דברים שאלוקים אומר. לפעמים, כשאני אומרת את זה, אני מרגישה שאני כאילו מדברת בשם ה', מחקה את מה שה' אומר וזה לא מרגיש לי בנוח. אני מרגישה שאני מגזימה כי מן הסתם זה לא נכתב במטרה לזלזל בה', אלא להפך, אבל אולי תוכל לעזור לי להבין את זה קצת יותר?
לדוג- ב"יושב בסתר" נאמר: "יקראני ואענהו, עמו אנוכי בצרה אחלצהו ואכבדהו".
תודה רבה ושבוע טוב!
תשובה
שלום וברכה
א. נהוג לומר את עלינו לשבח עם הציבור כולו. על כן, עדיף או לקצר בחלק מהדברים שאומרים לאחר הספירה, או להפסיק את האמירה, לומר עלינו עם הציבור, ולאחר מכן לשוב ולהשלים.
ב. מנהגים שונים בכלל יש לגבי האמירה. אצלנו כלל לא נוהגים להוסיף שום דבר חוץ מ"הרחמן" שמיד לאחר הספירה. אני מעריך כי בבית הכנסת בו את מתפללת אומרים את הכל – אבל בחופזה.
ג. אכן נכון. לא היינו מעיזים לומר כך. ברם, בשל העובדה שדוד המלך כן "נכנס" כביכול לעולמו של הקב"ה וכתב דברים כאילו ריבונו של עולם אמר, ובשל העובדה שאנו מבקשים רשות לעשות זאת בתחילת שחרית ("ובשירי דוד עבדך נהללך ד' אלוקינו בשבחות ובזמירות...") אנחנו רשאים לומר את הדברים מכוחו של דוד המלך.
כל טוב, ולוואי ותתקבל תפילתנו ברצון לפני אדון כל