שאלה
שלום וברכה הרב,
יש לי שאלה בנושא שלום בית:
בעלי מאוד אוהב ספורט. הוא רואה ערוץ הספורט בכל פעם שזה מתאפשר, אתר ערוץ הספורט הוא הראשון שנפתח בכל ביקור באינטרנט, ולעיתים רחוקות הוא גם מחייג ל*15 לשמוע תוצאות משחקים.
פעם (לפני שהכרתי אותו) הוא היה מכור ממש - עד כדי כך שהיה נוסע רחוק כדי לצפות במשחק בטלויזיה - היום זה רק בגדר תחביב רציני.
בזמן האחרון הוא לוחץ עלי "להסכים לו" ללכת לשכנים לראות משחק מעניין כזה או אחר (אחרי שהלך פעם אחת לפני מספר חודשים). אני יודעת מהיכרות איתו שברגע שהוא מתחיל הוא עלול מאוד להתמכר וללכת לראות הרבה משחקים, למרות שזה יצא על חשבון דברים אחרים חשובים יותר. אני גם יודעת שהוא בעצמו רוצה "להגמל מזה" (כך הוא אמר לי, מספר פעמים).
הערב הוא החליט שהוא הולך לראות משחק, ומה שאני אומרת לא ישנה את דעתו.
והשאלה שלי היא - מה לעשות? לנסות בכל הכוח לשכנע אותו שזה לא רעיון טוב? לעזוב אותו לנפשו ולתת לו ללמוד בעצמו מהטעויות שלו (למרות המחיר שזה עלול לגבות גם ממני וממשפחתנו)? אני לא רוצה להיות אישה רעה, ומכבדת את זכותו לתחביב תמים כזה או אחר, אבל אני מאוד מפחדת מהנטייה שלו להתמכרות ולסכנה הפוטנציאלית הנשקפת מכך...
בתודה מראש,
נ
תשובה
שלום
המציאות שאת מתארת איננה מקרא יוצא דופן לצערינו דבר זה קיים בקרב משפחות רבות לענ"ד הוא נובע מהרגשת חסרון בנפש וצורך למלא את הנפש בריגוש בחווית המתח והתחרותיות כשהקבוצה מנצחת האדם מרגיש שהוא עצמו חלק מהעניין כך גם לגבי הערצת דוגמנים או כוכבי קולנוע אדם מרגיש שכשהוא מזדהה איתם גם הוא למעשה חלק מהעניין. באופן מעשי נראה שאמירת ביקורת בצורה מבוקרת היא דבר טוב יחד עם זאת כדאי מאד למצוא תחליף לתחביב הספורט אם תןכליח למצוא עבורו מסגרת נוחה ומתאימה של לימוד תורה באיזור מגוריכם אני מאמין שתוך זמן קצר הוא מעצמו יוותר על ההתמכרות לצפייה במשחקי ספורט כיום אנשים רבים לומדים באופן קבוע במסגרת הדף היומי - דף גמרא ביום - מהתלמוד הבבלי - ודבר זה הופך להיות נחלתם של רבים - גם אנשים עממיים ללא רקע בנושא
אנחנו קרבים לקראת חג החנוכה וניתן לומר ששאריות ממאבק האיתנים שהתרחש אז בין התרבות היהודית לתרבות היוונית קיימות גם בימינו אנו כפי שכתב הרב זאב סולטנוביץ בספרו בינה לעיתים ולהרחבה עיינו עוד בספרו באתר ישיבהhttp://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=822