סליחה לגוי

שלום לך.
מה פרוש "מבחינה דתית"?
מה משמעותה העמוקה של בקשת סליחה?

אם נהגתי שלא כראוי כלפי אדם כלשהו, הרי, בעצם, פגעתי בעצמי; קלקלתי משהו באישיותי.
אני צריך לפנות אל הנפגע, ולפייס אותו, את הנפגע. צריך להסביר לו שאני, הפוגע, עברתי תהליך עם עצמי, ואני "נמצא היום במקום אחר". זו הסיבה שאני מרשה לעצמי לפנות אל הנפגע ולבקש את סליחתו, שהרי נפגע ממני, ובוודאי יש לו בליבו עלי, הפוגע. פניה זו אל הנפגע, הינה חלק חיוני מן התהליך אותו אני, הפוגע, צריך לעבור: לעמוד מול הנפגע, להרגיש "לא נעים", להזכיר לו את הפגיעה, ולבקש שיסלח לי.
פניה זו אל הנפגע ובקשת הסליחה ממנו, איננה "בשביל הפרוטוקול", ואיננה "בשביל הנפגע". בראש ובראשונה היא בשבילי, הפוגע. חלק ממהלך התיקון האישי שלי.
אם פגע מישהו בגוי, בצורה לא ראויה, האם לא נפגע הפוגע בעצמו, באישיותו? האם אין "כתם" באישיותו?
ואיך יתקן הפוגע את עצמו בלי חלק חשוב זה של עמידה מול הנפגע, הרגשה לא נעימה וכו'?
שנה טובה!