שאלה
שלום לכבוד הרב!
אני בחור דתי מבית אשר נמצא בתהליך התחזקות מזה כשלוש שנים.
ידעו שהתורה שלנו היא אמת "תורת אמת נתן לנו" וכמו כן היהדות צריכה לישר קו עם האידיאל הזה וליצור משהו אמיתי זך וטהור, דבר שמושך אותי בכל אופן לדת.
קראתי מחקרים מסוימים (של פרופסורים דתיים בעיקר) בסגרת לימודי האקדמאיים שטוענים שחז"ל המציאו אגדות מסוימות המופיעות בגמרא כדי להנחיל עקרונות מסוימים אגדות שבכלל לא קרו.
כמו כן רבנים נוטים לספר סיפורי ניסים שעוברים מפה לאוזן ומשתנים ולא בטוח שקרו.
האם דברים מעין אלו אשר פוגעים באמינות הדת אינם אמורים לפגוע באמונתי?
תודה רבה!
תשובה
שלום
פשוט וברור שדברי חז"ל חלקם כפשוטן, וחלקם כמדרשם.
כבר כתבו כך הראשונים, הרמב"ם במורה הנבוכים והרמב"ן בביאורו לפרשת בראשית ועוד.
אין עניינה של התורה ושל חז"ל הקדושים להודיע לנו מהי המציאות החיצונית.
כמה אטומים יש בעץ, כיצד נברא העולם, כמה חיילים היו לדוד, צבע זקנו של אהרון, כמות הברקים במעמד סיני.
אלו דברים שוליים, השייכים לעולם החוץ.
התורה עסוקה בתיקון המציאות, בעילוי המציאות התרבותי שלנו אל הרוממות האלוקית, אל דבר ד' המוסרי העומד בשורש התרבויות כולן, בשורש המדעים כולם.
ודאי מדרשי רבה בר בר חנה, וחלק ממדרשי חז"ל האחרים אינם כפשוטן.
דברים אלו היו בעוצמה הרבה יותר גדולה מאשר ברמה החיצונית.
הם היו ונשארו ערכי נצח מוסריים ורוחניים של דבר ד'.
לדוגמא-
מדרש חז"ל על כך שמערת המכפלה היא פתחו של גן עדן, יש במדרש עמוק זה סוד גדול, עם משמעות מרחיקת לכת על כל התרבות האנושית, ואין הכוונה לרמה החיצונית והדלה שאכן ניתן ללכת ממערת המכפה ולהכנס לכסא הכבוד של ד', אשר גם הוא דבר עמוק מאד, ולא כסא עם רגליים מעץ כמובן.
התורה היא שורש המציאות, ולא עסוקה בצדדים החיצוניים שלה.
כל טוב