שאלה
כבוד הרב שלום.
ברצוננו לשמוע מפיך עיצה .
כדי שתטיב להבין אכתוב את שמות הישיבות אולם אודה לך מאד אם כשתפרסם את השאלה תשמיט מסיבות מובנות את השמות.
בננו לומד בכיתה ט' בישיבה תיכונית מעולה מאד מבחינת הרמה התורנית והאנושית.(...) אנו חייבים לציין כי הוא העדיף על פניה בעשרות מונים ישיבה אחרת שלא כ"כ מוערכת על ידינו כמקום טוב לגדול בו(....) מבחינה תורנית , במיוחד בגלל החברים שלו שהלכו לשם...ולכן בסופו של דבר "פסקנו" אנחנו ושלחנו אותו למקום בו הוא לומד כיום.
הוא מרבה להתלונן כי אינו מתאים ללמוד גמרא כל היום וכי הילדים יותר מידי טובים שם. הוא התחיל ללכת עם כיפות קטנות כמה שיותר, נעלי קרוקס (גם בשבת), כל זאת כדי לאמר :אני לא כזה. לצערינו בננו ילד שמנסה לסרשים את החברים ולצערנו ללמוד היום זה כנראה לא "אין".
הוא מבקש וחוזר ומבקש כי נעביר אותו לישיבה הרבה פחות "דוסית".
אנו יודעים שכשהוא מתאמץ הוא מוציא גם שם ציונים מעולים במבחנים גם בבקיעות וגם בעיון, אלא שכשהוא חוזר הביתה לשבת חופשית ופוגש את החברה הם יורדים עליו והוא חוזר ומבקש לעבור ישיבה.
מה לדעתך צריך להיות הכיוון שלנו כרגע?
אני חייבת לציין כי את השאלה ניסיתי לשלוח דרך מורשת אולם בגלל שאנחנו מחוברים דרך רימון לא נתנו לי לכתוב שם כלום.
תודה..
תשובה
שלום וברכה
קשה כמובן לייעץ בדיני נפשות בלי להכיר את הנפשות הפועלות, וגם אז לא תמיד אנחנו יודעים מה נכון לומר ומה לא נכון לומר.
מניסיוני אני נוהג בדרך הזו: לא כופים ילד ללמוד במקום בו הוא לא רוצה. אם עושים זאת – פעמים רבות מאוד חוטפים בחזרה את המרד שלו. ילד צריך ללמוד במקום בו הוא רוצה ללמוד. לו יכולנו לכפות אותו אולי היה נכון לעשות זאת, אולם בשל העובדה שאין אנו יכולים לכפות אלא מסגרות חיצוניות אולם לא תהליכים פנימיים, אנו לעתים מזומנות גורמים הרבה יותר נזק בכפייה החיצונית.
ברם, את המעבר לישיבה האחרת יש לבנות כתוכנית חינוכית ולא רק ככניעה ללחצים. בואו בדברים אתו, ואמרו לו כי השתכנעתם שהוא צריך ללמוד במקום בו הוא רוצה ללמוד, אולם בשל העובדה שאין אתם רוצים שהמעבר יהיה פתח להתדרדרות שיציע הוא את הכיוון הרוחני שהוא הולך בו. אתם תקבלו את העובדה שהוא יהיה פחות "דוס" והוא יקבל על עצמו התחייבות כלפי עצמו של קימה לתפילה בכל יום, לימוד תורה ברצינות, התחברות לדברים הטובים שישי בישבה האחרת וכדו'.
אם תהפכו את התהליך לאתגר מוסכם בו אתם שותפים אולם לא הקובעים אלא מרגילים אותו לעולם בו רמתו הרוחנית מוטלת על כתפיו והוא מקבל על עצמו להתאמץ לכיוונה – אני חושב שהתוצאות תהיינה טובות יותר.
אחזור על דבריי בפתיחה: דברים שכתבתי הם מה שאני נוהג בדרך כלל לאור ניסיוני. אתם כמובן לא חייבים לעשות כך, וייתכן והדברים אינם מתאימים לסיפור שלכם. אתם צריכים לגזור מהם את הדברים שנראים לכם, ולפעול לפי הבנתכם.
כל טוב ובהצלחה גדולה