שאלה
אני בן ישיבה שמשתדל ללמוד תורה וגמרא, אך נתקל בקושי מסויים. חז"ל נוטים לא לחסוך בביטויים לא צנועים שכתור נער מתבגר קשה לי לקרוא ומעוררים בי הרהורי עבירה. למה חז"ל נהגו כך ואיך אפשר להתמודד? תומ"ר וסליחה על הטירחה.
תשובה
שלום וברכה
השאלה בה אתה עוסק היא אכן שאלה מעניינת ביותר.
אשמח אם תקרא עליה מעט ב:
http://www.ypt.co.il/show.asp?id=24963
נראה כי נוהגם של חז"ל מבוסס על ההנחה כי החיים הצנועים אין משמעותם התנזרות מעיסוק בנושאים צנועים, אלא בדרך של עיסוק צנוע בנושאים אלה. בניגוד לתפיסה מסוימת הקיימת בתוכנו כי הצניעות משמעה בניית חומה טוטאלית והרחקה טוטאלית מתחומי העריות, חז"ל אמרו כי דווקא הגישה הטבעית והבסיסית לתחומים אלה כחלק מתחומי החיים, אלא שצריך בהם זהירות ושמירה – היא הנכונה יותר. כבר התנ"ך נהג כך, בעיקר בעולם הדימויים הארוטי שנמצא בו, וחכמים בריאים וישרים ועמוקים המשיכו ללכת בדרך זו.
מה אנו עושים ? מי שמסוגל להמשיך בעולמם של חז"ל – הולך בעקבותיהם. מי שחש שזה משתלט עליו בונה באופן זמני חומות גבוהות יותר, ולא מתקרב לעיסוק בנושאים אלה, וכשהוא מבריא ומסוגל להתייחס באופן פשוט לנושאים הצנועים הוא שב והולך בדרכם של חכמים.
כל טוב וקדושה