נשמה מעולם התוהו

לשואל שלום רב.
השיעור כנראה עסק בדברי הרב קוק בזרעונים פרק ג' (אורות עמ' קכא-קכג). הרב קוק מדבר שם על "הרשעים בעלי הפרינציפים, הפושעים להכעיס ולא לתיאבון". מדובר על נשמות שנפלו לרשע, זדון, שפלות, כיעור, תיעוב,הירוס וכל רע. נראה לך שתיאור זה מתאים לך? הרב מדבר על אנשים בדורו, שהיו בעלי אידיאלים גדולים ומסירות נפש גבוהה, שעלו לארץ וכפרו בתורה, שנלחמו ממש בעוז נגד התורה שהכירו ולמדו בגלות, ומתוך נשמתם הגדולה מרדו ונלחמו נגד הגבולות החשובים של התורה על נשמתם. גם בזמננו אפשר אולי למצוא נשמות כאלה. אבל לא נראה לי שבחור שקצת קשה לו או שבא לו לעשות קצת מהפכות, זה מעיד שנשמתו היא מעולם התוהו.
הרב שם לא מצדיק את הרשע וההתפרצות של אותם נשמות, אלא מתאר את העובר עליהם. מה הם היו צריכים לעשות? לנצל את כוחותיהם העצומים ולתעל אותם לחיוב, ובכך להרחיב ולפתח את עולם התורה, את עולם הקודש.
ובכלל אין צורך שתתעסק בנסיון לנתח מהו מקור נשמתך, עולם תוהו או עולם התיקון. עליך פשוט לעסוק בשלך, להקפיד ללכת בדרך הישרה של תורה ומצוות, תפילה והתעלות רוחנית, והתקרבות מתמדת לקב"ה.
בברכה
אפי קיציס