נר נשמה

נר נשמה
נהגו ישראל להדליק נר נשמה לזכר המת. הנר מזכיר לנו את נשמתו של האדם ורמז לכך ע"פ הפסוק במשלי פרק כ' פסוק י"ז - "נֵר יְדֹוָד נִשְׁמַת אָדָם" . בנר, הלהבה שבוערת בו אחוזה בקצהו ונראית כמנסה להתרומם מעבר לו, ולמעשה היא העיקרוהיא זאת שמאירה ומחממת ובלעדיה הנר קר ומת. ובכך יש דמיון מה לנשמה שלנו שאחוזה בגופו הגשמי של האדם אבל היא מרחפת מעליו, ובלעדיה הגוף קר ומת. ולכן הדלקת נר מסמלת את נשמתו של האדם החי ומזכירה לנו אותו. (וכעין רמז לכך יש בצוואתו של רבי יהודה הנשיא מחבר המשנה לבניו "נר יהא דלוק במקומו").
אגב, בתורת הקבלה יש להדלקת נר משמעויות נוספות.

המנהג הוא להדליק את הנר בימי השבעה וביום השנה לפטירה, וכן יש נוהגים להדליק בחגים שבהם אומרים תפילת יזכור.

חשוב לציין שאין זה חובה אלא מנהג שנהגו ולכן ראוי לקיימו.

בברכה וסליחה על האיחור
אפי קיציס